עו"ד ירושה וצוואה
ירושות וצוואות – עזבונו של אדם אחרי לכתו
אדם הלך לעולמו והותיר אחרי עיזבון – רכוש, הון או חובות. שאריו ויורשיו יכולים לרשת אותו ולקבל לידיהם חלק מרכושו. ענייני ירושה הם עניינים משפטיים מורכבים וסבוכים המעוררים שאלות רבות. סיועם של עורכי דין ירושות נחוץ לא רק למוריש שרוצה להבין את משמעות עריכת הצוואה עוד בחייו, אלא גם יורשים או יורשים פוטנציאליים שזכו בירושה או איבדו זכויות כלשהן בהקשר זה.
כל השאלות וכל התשובות בנוגע לירושה, צוואות ועזבונות לפניכם:
1. מה זה ירושה?
ירושה היא רכוש מסוגים שונים שעובר מהמוריש ליורשיו בעת פטירתו. כל העניינים הכרוכים בירושה מוסדרים בחוק הירושה בעיקר. חוק זה קובע הסדרים המארגנים את העברת הרכוש מנפטר לאנשים אחרים, ובמילים אחרות – על פיו מוכרע מי מקבל מה ומתי אחרי פטירתו של אדם.
תחום הירושה כולל שני מצבים מרכזיים:
א. מצב בו אדם לא השאיר אחריו צוואה ולא ציווה והורה מה לעשות ברכושו לאחר מותו ומצב בו כן השאיר צוואה שכזו.
ב. המצב בו לא הותיר מנוח צוואה בטרם מותו מכונה בפי כל "ירושה" והוא מובחן מ"צוואה". אולם יותר נכון לכנות מצב זה כ – "ירושה על פי דין" מאחר וירושה זהו מונח כללי המתייחס לעניין העברת הרכוש גם במצב שבו יש צוואה. על כן נכון יותר לכנות את המצב בו אין צוואה בדיוק כפי שהוא מכונה בחוק הירושה – ירושה על פי דין.
חוק הירושה קבע מנגנון חלוקת רכוש בין שאריו של המנוח. מנגנון זה מיושם כאשר אין צוואה הקובעת התנהלות שונה מזו הקבועה בחוק.
הסדר הירושה הקבוע בחוק – ירושה על פי דין – קובע במדויק מי הם היורשים, מה החלק שלהם בירושה ומה סדר הירושה. כל היורשים הם קרובי משפחה של הנפטר וסדר הירושה – מי ירש ראשון, שני וכן הלאה – תלוי במידת הקרבה המשפחתית של כל אחד מהם למוריש. החוק מגדיר כמה מעגלי קרבה משפחתית וכל מי שנמצא באותו מעגל מתחלק שווה בשווה בנכסי העיזבון. המשתייכים למעגל הראשון (בני זוג, ילדים וצאצאים) זכאים לרשת ראשונים ורק אם הם אינם עוברים למעגל הירושה השני (הורים ואחים), שאם הם אינם עוברים למעגל הירושה השלישי (סבים, סבתות ודודים).
2. מה זה צוואה?
צוואה היא מסמך הכולל קובץ של צווים והוראות שהשאיר מנוח במסגרתם קבע מה ברצונו שייעשה עם רכושו לאחר מותו.
חוק הירושה דן בצוואה וקובע בין היתר את הדברים הבאים:
א. הגדרה של צוואה.
ב. תנאים שחייבים להתקיים כדי שהצוואה תהא חוקית ותקפה ושניתן יהיה לממשה בעת פטירה. בין התנאים הללו בולטים התנאים הבאים: חייב שהמצווה יהיה בגיל מתאים; המצווה חייב להיות עם דעה צלולה בעת ציווי הצוואה באופן שיאפשר לו להבין את משמעות מעשיו ולהיות בעל כושר לצוות; וחייב שהצוואה ניתנה מרצון חופשי שלא תחת כפייה, מרמה או השפעה בלתי הוגנת.
ג. הליכים הכרוכים באישור הצוואה, מימושה וקיומה.
ד. הליכים הכרוכים בקביעת כשרותה ואמיתותה של צוואה והאמצעים לפרשנותה.
ה. הדרכים לביטול צוואה.
ו. סוגי צוואה.
ענייני ירושה
3. מהו צו ירושה?
זהו צו שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה לאחר שקיבל בקשה לצו ירושה אותה הגיש אחד היורשים (ראה מיהם יורשים). צו ירושה מאפשר את חלוקת עיזבונו של המנוח. את הבקשה לצו הירושה מגישים בארבעה עותקים בצירוף מספר מסמכים, ביניהם, טופס בקשה לצו ירושה עם חתימה שאושרה מול עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית; שוברי תשלום אגרה; תעודת פטירה מקורית של המנוח; מסמך עם פרטים מלאים של היורשים, לרבות תעודת פטירה של יורשים שנפטרו; אישור על משלוח הודעות לכל היורשים; וייפוי כוח של עורך דין אם הוא מיוצג על ידי אחד.
מבקש הבקשה נדרש לשלוח את כל הנ"ל בדואר רשום. ברגע שהבקשה מתקבלת אצל הרשם היא מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות – עיתון מתעד של מדינת ישראל בו מעבירות הרשויות מידע והודעות לאזרח. פרסום זה בא ליידע את האזרחים על הגשת בקשה שכזו על מנת שבמידה וקיים מישהו בעל עניין בירושה, או כזה השואף להתנגד למהלך משום שהוא עלול להיפגע מהוצאת הצו, לפעול בנדון. אם לא מוגשת כל התנגדות לבקשה היא מועברת לאפוטרופוס הכללי שבוחן אף הוא את השלכות הוצאת הצו ומוודא כי לו או לחוסיו אין התנגדות למתן הצו.
האפוטרופוס הכללי יכול לאשר את הבקשה, לבקש כי יושלמו פרטים חסרים או לקבוע כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. בשלב הבא, במידה ואין כל התנגדויות ויש אישור של האפוטרופוס הכללי הבקשה תתקבל ויוצא צו ירושה שבעזרתו יוכל המבקש לפעול לחלוקת הרכוש ומימוש הזכויות שלו ושל יתר היורשים בעזבון.
רצוי ומומלץ להסתייע בעורך דין משפחה לשם הוצאת צו ירושה משום שמומחיותו חוסכת אנרגיה ומשאבים ומאפשרת קבלת הצו בקלות, ביעילות ובמהירות.
ענייני צוואה
4. כיצד עורכים צוואה ומדוע נחוץ סיוע של עורך דין ירושות?
אדם אשר רוצה להשפיע על רכושו גם לאחר מותו, להבטיח חלוקה שלו על פי העדפותיו ורצונו ולמנוע מקרובי משפחתו להתקוטט ראוי שיערוך צוואה. ככלל, הוא יכול לעשות זאת לבד עם עדים ו"לסגור את הסיפור" אבל כמובן שהוא לא רוצה. היוועצות בעורך דין ירושה לשם עריכת צוואה והסתייעות בו לשם השלמתה הם חיוניים בהחלט.
אמנם אדם יכול לערוך את צוואתו לבד, אך בכל מקרה היא חייבת לעמוד בתנאים המוגדרים בחוק הירושה, בהתאם לסוג הצוואה שהוא רוצה לערוך ולכן חשוב ייעוץ של עורך דין מיומן. בזכות ייעוץ של עורך דין משפחה יוכל כל אדם להבין כיצד דברים עובדים, לקבל ידע ומידע חיוני בטרם קבלת החלטות, לתת מענה לתרחישים בעייתיים עתידיים ולמנוע פרצות אפשריות, להבטיח שלום בין כל קרוביו ועוד. עורך דין ירושה ידע לנסח את הצוואה כך שלא תותיר מקום לספק, ימלא את כל הפרוצדורות הנדרשות ויבטיח כי בעתיד הצוואה תוכל להיות מיושמת בקלות וביעילות מבלי להזדקק לערכאות משפטיות ומבלי לעורר שאלות, סכסוכים ושלל מצבים לא נעימים ובלתי רצויים.
5. אילו סוגי צוואות קיימים?
החוק מכיר במספר סוגי צוואה:
א. צוואה בכתב יד: בסוג זה של צוואה עוסק סעיף 19 לחוק הירושה. על פי הסעיף מותר לערוך צוואה בכתב יד במסגרת מסמך כתוב, חתום ומתוארך.
ב. צוואה בעדים: צוואה בכתב מתוארכת שעליה חתם המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. צוואה זו אף נחתמת על ידי העדים שבעצם חתימתם מצהירים ומאשרים כי המצווה הצהיר וחתם כנדרש.
ג. צוואה בפני רשות: על פי סעיף 22 לחוק הירושה יכול מצווה לצוות בפני רשות. הכוונה לגופים ציבוריים או ממלכתיים מסוימים המוגדרים בחוק כ"רשות", הכוללים, שופט, רשם, רשם לענייני ירושה, נוטריון או חבר בית דין דתי. צוואה זו יכולה להיות במסמך כתוב המוגש לרשות או להיאמר בעל פה על ידי המצווה או לבוא ולומר בעל פה את צוואתו בפני אותה רשות. במעמד מסירת צוואתו תוודא הרשות כי המצווה יצהיר שזו צוואתו ותאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר את שנדרש.
ד. צוואה בעל פה: על פי סעיף 23 לחוק הירושה ניתן לערוך צוואה בעל פה רק בנסיבות מסוימות אותן מפרט הסעיף. צוואה שכזו תכובד רק כאשר המצווה נוטה למות (שכיב מרע) או חש ככזה בצדק. את הצוואה על המצווה לתת בעל פה בפני שני עדים המבינים את אשר הוא אומר ומדברים בשפתו. אותם עדים יעלו את דבריו על הכתב ויערכו מעין זכרון דברים שייחתם בידי שניהם ויופקד על ידיהם אצל הרשם לענייני ירושה מהר ככל הניתן.
6. האם יש מצב בו לא תכובד צוואתו של מנוח?
כן. בתי המשפט עמוסים לעייפה בסכסוכי ירושה שפורצים גם כאשר יש צוואה. לרוב סכסוך ירושה שכזה מתחיל כאשר יורשים מבקשים צו ירושה או צו לקיום צוואה ויורשים אחרים, קרובי משפחה או אדם שלישי מתנגדים למתן הצו בשל סיבות מגוונות. בית המשפט יבטל תוקפה של צוואה כאשר יש צורך בכך (למשל כאשר יוכח כי נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת) או שיפרשה אחרת אם התרשם כי הדבר הכרחי, ראוי ונחוץ.
ככלל, העלאת טענות נגד תוקפה של צוואה מהווה מלאכה לא פשוטה. הדרך לתקוף צוואה זרועה בקשיים ובית המשפט לא ממהר להתערב ולשנות צוואות. תקיפה של צוואה היא מורכבת מאוד מבחינה משפטית. הערך העליון בכל הנוגע לצוואות, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, הוא כיבוד רצון המצווה, ובית המשפט יסטה ממנו רק במקרים חריגים בהם יהיו נסיבות שיצדיקו סטייה זו.
7. מהו צו לקיום צוואה?
זהו צו המאשר את היכולת להחיל ולממש את מה שכתוב בצוואתו של נפטר. רק לאחר קבלת הצו יכולים היורשים לממש את חלוקת הרכוש וליישם את הכתוב בצוואה. על כן יורש שרוצה להעביר רכוש בפועל לידיו ולידי שאר היורשים נדרש להגיש לרשם הירושות בקשה לצו קיום צוואה.
את הבקשה יש להגיש בארבעה עותקים בצירוף מספר מסמכים, ביניהם, טופס בקשה לצו לקיום צוואה עם חתימה שאושרה מול עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית; הצוואה עצמה; שוברי תשלום אגרה; תעודת פטירה מקורית של המנוח; מסמך עם פרטים מלאים של היורשים, לרבות תעודת פטירה של יורשים שנפטרו; אישור על משלוח הודעות לכל היורשים; וייפוי כוח של עורך דין אם הוא מיוצג על ידי אחד. אם יורש מסתלק מהצוואה עליו להצהיר על הסתלקותו בתצהיר חתום שיש לצרפו לבקשה.
ברגע שהבקשה מתקבלת אצל הרשם היא מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות – עיתון מתעד של מדינת ישראל בו מעבירות הרשויות מידע והודעות לאזרח. פרסום זה בא ליידע את האזרחים על הגשת בקשה שכזו על מנת שבמידה וקיים מישהו בעל עניין בירושה או כזה השואף להתנגד למהלך משום שהוא עלול להיפגע מהוצאת הצו לפעול בנדון. אם לא מוגשת כל התנגדות לבקשה היא מועברת לאפוטרופוס הכללי שבוחן אף הוא את השלכות הוצאת הצו ומוודא כי לו או לחוסיו אין התנגדות למתן הצו.
האפוטרופוס הכללי יכול לאשר את הבקשה, לבקש כי יושלמו פרטים חסרים או לקבוע כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. בשלב הבא, במידה ואין כל התנגדויות ויש אישור של האפוטרופוס הכללי הבקשה תתקבל יתן צו קיום צוואה.
בשעה שניתן צו קום צוואה זה אומר שבית המשפט בחן ואישר את נוסח הצוואה; מעמדו של צו זה הוא כשל פסק דין של בית משפט שניתן לכבדו ולאוכפו.
עניינים כלליים
8. מהן התנגדויות לצווי ירושה ולצוואות? מי יכול להגישן? מדוע וכיצד?
כל אדם בעל עניין בצוואה או בירושה יכול להגיש התנגדות לצו ירושה או צו קיום צוואה ולעכב או אף למנוע את חלוקת הרכוש של הנפטר בטענה כי יפגע מהוצאתם של אלה. יש להגיש את ההתנגדות, בתוך 14 ימים ממועד הפרסום בעיתונות וברשומות בו מדווח כי הוגשה הבקשה.
במקרה של צוואה יכולים המתנגדים לצוואה להעלות ספקות בנוגע אליה באופן שיחבל ביכולת להחילה. בין היתר יכולים מתנגדים לצוואה להעלות טענות אלה:
א. יש צוואה מאוחרת יותר המבטלת את הצוואה הנדונה.
ב. נפל פגם בכריתת הצוואה, למשל, בעת כתיבתה המנוח לא היה בדעה צלולה, לא הבין את משמעות מעשיו או שמישהו כפה עליו להכינה, או רימה אותו או השפיע עליו בצורה לא הוגנת.
ג. אחד מהיורשים המוזכרים בצוואה השתתף בעשייתה. במקרה של ירושה יכולים המתנגדים לטעון כי גם הם יורשים על פי דין (ילדים מחוץ לנישואין, ידועה בציבור) או כי ידוע למתנגד על קיומה של צוואה ועוד.
9. מהו עזבון?
החוק איננו מגדיר מהו עיזבון, אולם הגדרתו ברורה – עיזבון הוא סך כל הרכוש, לרבות חובות, זכויות ונכסים שהותיר אחריו אדם לאחר פטירתו. נכסי עיזבון כוללים מקרקעין, מיטלטלין, כספים וחובות. העיזבון מחולק ליורשים לאחר פטירת המנוח. במקרים חריגים רכוש של נפטר עלול שלא להיכלל בעיזבון. את העיזבון יש לנהל ורצוי להפקיד ניהול עזבון בידיו של עורך דין משפחה בעל ניסיון בתחום.
10. מהו מנהל עזבון ומהם עיקרי תפקידו וסמכויותיו?
מנהל עיזבון הוא אדם המקבל הרשאה מבית משפט לנהל את העיזבון. מינויו מתאפשר באחת מכמה דרכים:
א. המוריש ציין בצוואתו כי הוא רוצה שימונה מנהל לעיזבונו. יכול להיות שאף יציין את זהות המנהל.
ב. אחד מהיורשים פונה בבקשה לבית משפט למנות מנהל עיזבון.
ג. בית משפט, במסגרת דיון בירושה מחליט על מינוי מנהל עיזבון כי הסיק שהדבר הכרחי בנסיבות העניין.
ד. צד ג' – צד מעוניין הגיש בקשה למינוי מנהל עזבון. צד כזה הוא בעל זיקה לירושה, למשל, נושה של המצווה או של אחד היורשים.מנהל עזבון אחראי על העזבון ופעולותיו וסמכויותיו מאפשרות לו להשלים את מלאכת ההורשה.
סעיף 82 לחוק הירושה קובע כך:
"…מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו-ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקוימת"…
סעיף זה מגדיר את תפקידיו וסמכויותיו של מנהל העיזבון הכוללים כינוס נכסים, ניהול נכסים, סילוק חובות וחלוקת היתרה בין היורשים בהתאם לצוואה או לחוק (ירושה על פי דין).
11. למה צריך מנהל עיזבון?
במקרים בהם מלאכת ההורשה מורכבת, יש יורשים רבים, יש סכסוכים בין היורשים, יש נסיבות ההופכות את מימוש ההורשה למורכבת, נדרשות פרוצדורות ארוכות ומתישות לשם השלמת הליך ההורשה, אחד היורשים נעדר (שוהה בחו"ל, לא ידוע היכן הוא, הוא פסול דין וכיו"ב) וכדומה יש צורך במנהל עיזבון. גודל העזבון איננו משפיע על הצורך בניהול עזבון. פעמים רבות עזבון עצום בגודלו מתחלק בקלות, בעוד פעמים אחרות בהן מדובר בעיזבון דל יש "מלחמת עולם".
באופן כללי רצוי להכיר בכך כי במקרים לא מעטים ניהול עיזבון מהווה מלאכה מורכבת הדורשת לא מעט משאבים ואין אדם שיכול להתחייב לה באופן מלא אלא אם יעשה זאת במשרה מלאה.
12. האם ומדוע רצוי שמנהל עיזבון יהיה עורך דין משפחה?
בהחלט רצוי, מומלץ ועדיף כי עורך דין ירושה הוא שימונה למנהל עיזבון וזאת מכמה סיבות:
א. בזכות הידע שלו: עורך דין ירושה בעל ניסיון מודע לכל ההיבטים של ניהול עיזבון ויש בידיו הכלים, המיומנויות והמומחיות הנחוצים לשם ניהול יעיל של העיזבון והשלמה מיטבית של הליכי ההורשה.
ב. בזכות האובייקטיביות שלו: עורך דין משפחה כמנהל עיזבון יהיה חף מאינטרסים, אובייקטיבי ומחויב למימוש הוגן ויעיל של ההליכים הכרוכים במימוש הצוואה או הירושה והשלמתם.
ג. עורך דין ירושה כמנהל עזבון יוכל לתת מענה כולל לכל העניינים הכרוכים במימוש ירושה או צוואה. הוא יוכל להתמודד עם אתגרים, לתת מענה אם יתפתחו תרחישים בלתי צפויים וליישם הליכים בלתי צפויים נדרשים, לרבות כאלה שיחייבו מנהל עזבון שאיננו עורך דין מומחה לדיני משפחה לפנות לאחד כזה ולשכור את שירותיו.רבות מהפעולות הכרוכות בניהול עזבון נושאות אופי משפטי מובהק ולכן מנהל עיזבון בעל ידע משפטי הוא האדם הנכון לתפקיד.
פעמים רבות כרוכות בניהול עזבון גם פעולות שאינן בעלות אופי מנהלי, או כאלה שחורגות מניהול "שגרתי" ו"רגיל" של עזבון, אפילו, למשל, הגשת תביעות בשם העזבון לבית המשפט, או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העזבון ועורך הדין יוכל להתמודד עם אלה בקלות. עורך דין משפחה שמנהל עזבון מהווה למעשה מצב של "כל הפתרונות באדם אחד".