דיני עבודה-זכויות סוציאליות וחופשה

דמי הבראה:

בעבר קבע צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נופש והבראה. כיום נהוג לשלם לעובדים בעד דמי הבראה אף אם אינם יוצאים בפועל לחופשה.

1. מי זכאי לתשלום דמי הבראה?

• עובד שהשלים 12 חודשי עבודה קלנדריים יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה.

1. עובד במשרה חלקית – האם זכאי לתשלום דמי הבראה?

• עובד במשרה חלקית שהשלים שנת עבודה יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לאחוז משרתו.

1. אני עובד במגזר הפרטי. כיצד מחשבים כמה מגיע לי?

• בהתאם לצו ההרחבה ובכפוף לוותק במקום העבודה, יחושבו דמי ההבראה באופן הבא:
  • שנה ראשונה – 5 ימים
  • שנה שנה ושלישית – 6 ימים
  • שנה שביעית – עשירית – 7 ימים
  • שנה אחת עשרה – חמש עשרה – 8 ימים
  • שנה שש עשרה – תשע עשרה – 9 ימים
  • שנה עשרים ואילך – 10 ימים.

** כאמור יתבצע החישוב בהתאם ליחסיות המשרה

** יש לבחון האם חל על העובד הוראות צו הרחבה בענף מסוים (כגון שמירה, נקיון וכיוצ"ב) שכן יתכן והוראותיו ייטיבו עם העובד בקשר לכמות ימי ההבראה המגיעים לו ביחס לוותק העבודה.

1. מהו ערך יום ההבראה?

שנה	מגזר פרטי	מגזר ציבורי
2016	378 ₪	421 ₪
2015	378 ₪	425 ₪
2014	374 ₪	427 ₪
2013	374 ₪	423 ₪
2012	371 ₪	420 ₪
2011	365 ₪	411 ₪
2010	351 ₪	395 ₪
2009	340 ₪	383 ₪

1. עד מתי ניתן לתבוע דמי הבראה מהמעסיק?

• ככל שהעובד עדיין עובד במקום העבודה במועד הגשת התביעה, אזי ניתן לתבוע עד 7 שנים אחורה.
• ככל שהתביעה מוגשת לאחר סיום יחסי העבודה, ניתן לתבוע רק בעבור השנתיים האחרונות לעבודה.
• יחד עם זאת באחרונה נחתם הסכם קיבוצי חדש בין ההסתדרות הכללית והתאחדות התעשיינים, המאפשר גם לעובד שסיים את עבודתו לתבוע את דמי הבראה שלא שולמו ב-7 השנים האחרונות ולא להגבילו לשנתיים האחרונות. נכון להיום, טרם נחתם צו הרחבה שיחיל את ההסדר על כלל העובדים במשק.

1. האם אני יכול לוותר על תשלום דמי ההבראה?

• דמי הבראה נחשבים לחלק מזכויות הקוגנטיות של העובד עליהן לא ניתן לוותר אף לבקשת העובד.

1. מתי יש לשלם את דמי ההבראה?

• ניתן לשלם את דמי ההבראה במספר דרכים:
  • בתשלום חד פעמי – זוהי האפשרות הרווחת אצל מעסיקים. התשלום מתבצע בחודשי הקיץ ( יוני – ספטמבר) ומתווספת לשכר המשולם
  • דרך נוספת לתשלום היא תשלום חודשי. יש חובה לציין הסכמת הצדדים להסדר זה בהסכם העבודה ולציין את התשלום כשורה נפרשת בתלוש השכר. במקרה כזה חישוב דמי ההבראה ייעשה באמצעות חלוקת סכום דמי ההבראה השנתי המגיע לעובד (לפי הוותק שלו במקום העבודה) ל-12.
  • מימון נופש לעובד – פחות מקובל , אך אפשרות שקיימת. יש להקפיד על מילויי שני תנאים מקדימים: האחד, מתן הודעה מראש לעובד ותנאי שני, קבלת הסכמת העובד לכך

1. התחלתי לעבוד בחודש אוקטובר 2015 וטרם השלמתי שנת עבודה מלאה כאשר שולמו דמי ההבראה במקום העבודה. האם אני זכאי לתשלום דמי הבראה?

• מכיוון שבחודש יולי 2016 טרם השלים העובד שנת עבודה מלאה, אזי תשלום ההבראה  יעשה לראשונה רק בחודש יולי 2017. התשלום יכלול את דמי ההבראה בעבור שנת העבודה הראשונה וכן את החלק היחסי בעבור שנת העבודה השניה.

1. אני עובד חדש המעסיק משלם לי תשלום חודשי של דמי ההבראה. מה קורה אם אפסיק לעבוד אצל המעביד בטרם אשלים שנת עבודה מלאה?

• יש להחתים מראש עם קליטת העובד לעבודה כי במידה ולא ישלים שנת עבודה מלאה, יהיה מחויב להשיב את הכספים שקיבל על חשבון ההבראה או לחילופין לאפשר למעסיק לקזזם משכרו האחרון.
• אפשרות נוספת היא להמתין לשנת עבודתו השנייה של העובד ורק אז להתחיל בתשלומים חודשיים.

ימי חופשה

הזכות לימי חופשה מעוגנת בחוק חופשה שנתית  תשי"ח – 1951. החוק קובע כמה ימי חופשה מגיעים לכל עובד ובהתאם לוותק עבודתו במקום העבודה.

בחודש פברואר האחרון (2016) התקבל תיקון לחוק חופשה שנתית ולפיו מעתה תגדל מכסת ימי החופשה לעובדים בוותק של עד 4 שנים.

יש לקחת בחשבון כי היקף המשרה אינו משנה לצורך חישוב ימי החופשה המגיעים לעובד.

להלן טבלת ימי חופשה:

שנות וותק בעבודה	זכאות  ( ברוטו – כולל ימי מנוחה שבועית)	זכאות לעובד 5 ימים בשבוע (נטו)	זכאות לעובד 6 ימים בשבו (נטו)
1-4	עד 30.6.16- 14 ימים החל מ- 1.7.16 – 15 ימים	עד 30.6.16 – 10 ימים החל מ-17.16 – 11 ימים	עד 30.6.16 – 12 ימים. החל מ-1.7.16 – 13 ימים.
5	16	12	412
6	18	14	16
7	21	15	18
8	22	16	19
9	23	17	20
10	24	18	21
11	25	19	22
12	26	20	23
13	27	20	24
14 ואילך	28	20	24

1. מי זכאי לימי חופשה?

• כל עובד זכאי לימי חופשה.
• לעובד שעתי אשר עבד פחות מ – 75 ימים רצופים אצל אותו מעסיק או במקום עבודה אחד ישולם בעד תמורת חופשה בהתאם להוראות החוק.

1. איך מתבצע חישוב ימי החופשה המגיעים לי בפועל?

• ראשית יש לבחון האם התקיימו יחסי עובד ומעביד במשך כל שנת העבודה או בחלקה.
  • יחסי עובד ומעביד במשך כל השנה
    • יחסי עובד ומעביד במשך כל שנת העבודה והעובד עבד לפחות 200 ימים – התשלום יהיה בהתאם לטבלה המופרטת מעלה.
    • יחסי עובד ומעביד במשך כל שנת העבודה והעובד עבד פחות מ- 200 ימים  – התשלום יהיה בהתאם לחישוב הבא:

     מספר הימים בהם היתה עבודה בפועל

מספר הימים המגיעים לעובד בהתאם לטבלה   X 200

• יחסי עובד ומעביד בחלק מהשנה
  • יחסי עובד ומעביד בחלק מהשנה והעובד עבד לפחות 240 ימים – התשלום יהיה בהתאם לימי החופשה המפורטים בטבלה לעיל.
  • יחסי עובד ומעביד בחלק מהשנה והעובד עבד פחות מ-240 ימים – התשלום יהיה בהתאם לחישוב הבא:

     מספר הימים בהם היתה עבודה בפועל

מספר הימים המגיעים לעובד בהתאם לטבלה   X 240

1. האם כל היעדרות נספרת ביום חופש?

• סעיף 5 לחוק קבע כי היעדרות מהעבודה בנסיבות מסוימות לא יספרו כימי חופשה
  • יציאה למילואים
  • ימי חג שאין עובדים בהם בהתאם לנוהג, חוק או הסכם קיבוצי
  • ימי שביתה או השבתה
  • ימי שבתון
  • ימי הודעה מוקדמת לפיטורים
  • או להתפטרות (אלא אם צבורים לעובד למעלה מ-14 ימים)
  • חופשת לידה
  • ימי מחלה או שלא ניתן לעבוד בה מחמת תאונה

1. האם המעסיק רשאי להוציא אותי לחופשה על דעת עצמו?

• מעסיק שמעוניין להוציא עובד לחופש מחויב להודיע לו על כך מבעוד מועד.
• ככל שמדובר בחופשה מרוכזת בת 7 ימים לפחות, חייב המעסיק בהודעה לעובד בת שבועיים מראש לפחות.

1. האם על העובד לקבל את אישור המעסיק בטרם יציאה לחופשה?

• עובד המעוניין לצאת לחופשה צריך להודיע על רצונו 30 ימים מראש.

1. כיצד ניתן לראות כמה ימי חופשה יש לי?

• על המעסיק מוטלת חובה לנהל רישום בדבר צבירה וניצול ימי חופש של העובד. לרוב רישום זה מופיע על גבי תלוש השכר והוא נקרא – "פנקס חופשה". ככל ולא מתקיים רישום כזה או ככל שהעובד טוען כי לא ניצל ימי חופשה, יוטל הנטל על המעסיק להוכחת מספר ימי החופשה שניתנו לעובד.

1. יצאתי לחופשה ובמהלכה שהיתי בחופשת מחלה? איך מחשבים את ימי החופשה של העובד?

• חופשת מחלה במהלך ימי חופשה עוצרת את מניין ימי החופשה מרגע הגיעה/המחלה. כלומר מאותו רגע שיצא העובד למחלה ישהה ביום מחלה ובעבורם יקבל דמי מחלה. לעובד לא ינכו בזמן זה את ממכסת ימי החופשה שלו.

1. עד מתי ניתן לתבוע ימי חופשה?

• על ימי החופשה חלה התיישנות מיוחדת בת 3 שנים בלבד ואולם פסיקת בתי הדין לעבודה מכירה אף בזכותו של העובד לתשלום בגין הימים שנצברו לזכותו בשנת עבודה השוטפת.

1. האם המעסיק יכול לחייב עובד לצאת לחופשה כאשר לא נותרו לו ימי חופשה בצבירה?

• על פי הפסיקה לא ניתן לחייב עובד לצאת לחופשה כאשר לא נותרו לו ימי חופשה לניצול. כך גם אם מעסיק הוציא עובדים לחופשה מרוכזת ולעובד לא היו מספיק ימי חופשה, לא יכול המעסיק לנכות משכר העובד בגין ימי ההיעדרות הללו. יחד עם זאת, ככל ונתן העובד אישור לכך בכתב ניתן להוציא את העובד לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה עתידיים.

1. האם עובד שפוטר מעבודתו יכול לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת?

• כלל לא ניתן לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת כיוון שלא ניתן לחפוף בין שתי הזכויות ואולם אם העובד הוא זה שמבקש לצאת לחופשה ולנצל את מכסת ימי החופשה הצבורים לו במהלך ימי ההודעה המוקדמת, ניתן להתיר זאת כל עוד יממש 14 ימים של הודעה מוקדמת מעבר ליציאתו לחופשה.

1. איך מחשבים ימי חופשה?

• התשובה לכך תלויה באופן בו משולם שכרו  של העובד.
  • עובד בשכר (עובד שעתי) – ככל שעבד עד 75 ימים רצופים ועומד בתנאי החוק – תשולם תמורת חופשה בגובה 4% משכר העבודה .

ככל ועבד למעלה מ- 75 ימים ברציפות – יש לחשב את שכר העבודה של שלושת החודשים המלאים, האחרונים לעבודה (שקדמו לחופשה). אם אין חודשי עבודה מלאים אזי נחשב את שלושת החודשים המלאים ביותר ב- 12 החודשים שקדמו לחופשה. את הסכום שקיבלנו נחלק ב- 90 והתוצאה שנקבל היא שכר העבודה היומי.

לאחר שמצאנו את שכר העבודה היומי נכפיל אותו במספר ימי החופשה המגיעים לעובד = הסכום המגיע לעובד בעבור ימי החופשה.

ימי חג

במהלך השנה חלים 9 ימי חג. במהלך החגים לא מתקיימת עבודה ולכן עולה שאלה תמידית האם שכר העובד יפגע כתוצאה מחגים?

חשוב לדעת כי עובד שעובד ביום חג על פי דתו זכאי לתשלום מוגדל מעבר לשכר הבסיסי ואולם עבודה במהלך יום חג שחל ביום שבת אינו מזכה בתשלום דמי חגים.

על מנת לקבל תשלום דמי חגים על העובד לציין בהסכם העבודה שלו מהי הדת לפיה יצא לחופשה בחגים.

1. מי זכאי לתשלום דמי חגים?

• כל עובד בשכר ( דהיינו עובד שעתי, יומי או לפי תפוקה) זכאי לתשלום דמי חג ובתנאי שעבד ב- 3 תנאים:
  • עבד לפחות 3 חודשים
  • עבד יום לפי החג ויום לאחר החג, אלא אם באישור המעסיק נעדר מעבודתו.
  • החג לא חל ביום שבת או ביום אחר בו לא נהוג לעבוד (למשל ביום שישי במקום עבודה שפועל בימים א-ה)

1. אני עובד חודשי. האם אני זכאי לתשלום דמי חג?

• עובדים חודשיים אינם זכאים לתשלום דמי חגים. שכרם משולם כרגיל בחודש בו חלו ימי חג.

1. אינני יהודי  – כיצד משולמים לי ימי החג?

• עובד שחגיו אינם חגי הדת היהודית יקבל דמי חגים בהתאם לחגי דתו (איסלם / הדת הדרוזית/ נצרות). העובד צריך לציין מהי דתו לצורך כך עם קליטתו לעבודה. לא ניתן יהיה לקבל תשלום כפול הן בעד חגי העדה היהודית והן בעד חגי עדה אחרת.

1. מה גובה השכר המשולם לי השכר במהלך ימי החג?

• עובד שעומד בתנאים לתשלום דמי חג יקבל 150% משכרו הרגיל בעבור עבודה בחג.

1. האם מגיע לי גמול נוסף מעבר ל-150% אם עבדתי בחג?

• פסיקת בתי הדין קבעו כי ככל שהעובד הוכרח לעבוד בחג, ולא עבד בחג מתוך בחירתו החופשית, יהיה זכאי העובד לתשלום בעבור יום עבודה +50% וכן לתשלום עבור יום החג עצמו.

נקודת ההנחה של בתי הדין, כל עוד לא נסתרה, היא שהעובד הוכרח לעבוד בחג ולא מדובר בעבודה מתוך בחירה חופשית.

1. האם מגיע לי תשלום בגין שעות נוספות בזמן עבודה בחג?

• התשובה לכך היא חיובית. ככל והעובד עבד שעות נוספות במהלך יום החג יהיה זכאי לתשלום בגינן גם אם מדובר ביום חג. אופן התשלום יתבצע כך:
  • בעבור השעתיים הראשונות לשעות הנוספות – 175% .
  • מעבר לשעתיים הללו על כל שעה נוספת ישולם 200%.

1. המעסיק לא שילם לי דמי חגים – מה ניתן לעשות?

• דמי חגים הינם חלק מהזכויות של העובד עליהם הוא אינו יכול לוותר. ככל שהמעסיק אינו משלם את התשלום המגיע לעובד בגין עבודתו בחגים יש לראות תשלום זה כשכר עבודה מולן (שחלה עליו הלנת שכר) ולעובד קיימת זכות תביעה כנגד המעסיק בבית הדין לעבודה.

1. האם עובדים יום מלא בערב החג?

• כאשר מדובר על יום עבודה ביום לפני חג שבו העובד אינו עובד, יהיה יום העבודה בן 7 שעות .
• כאשר מדובר בערב חג בו העובד מחויב לעבוד, במקום בו יום העבודה בן 9 שעות, יעבוד העובד 8 שעות ובמקום בו נהוג לעבוד 8 שעות, יעבוד העובד 7 שעות בערב החג. יובהר כי התשלום יהיה לפי יום עבודה מלא כפי הנהוג במקום העבודה.

1. כיצד אמורים לעבוד בחול המועד?

• באופן עקרוני בחול המועד נהוג לעבוד כרגיל או שנקבע הסדר אחר בהתאם לקבוע צו הרחבה או הסכם קיבוצי ואולם ככל שמקובל ונהוג במקום העבודה לעבוד פחות שעות יהא זה בהתאם למקום העבודה הספציפי.

1. האם המעסיק חייב לתת לי מתנה בחג?

• כיום אין צו הרחבה כללי או חוק לפיהם מחויב המעסיק בתן מתנה בחג. אולם ככל שהדבר קבוע בהסכם קיבוצי מיוחד / ספציפי או בצו הרחבה המחייבים את המעסיק, התשובה לכך תהיה חיובית.
• חשוב לציין כי ניתן לנכות שווי מס ממתנה שניתנה בצורת כספים או בשווי כסף כדוגמת כרטיס גיפט קארד.

דמי מחלה

דמי מחלה משולמים לעובד בתקופה בה הוא שוהה במחלה ואינו יכול להעמיד עצמו לעבודה או שאינו כשיר לביצועה. זכות זו היא זכות קוגנטית שאין ניתן לוותר עליה ומטרתה לשמור על שכרו  של העובד גם בימים בהם אינו יכול לעבוד בפועל אצל מעסיקו.

1. מי זכאי לקבל תשלום בעד ימי מחלה?

• כולם.

1. האם מחובת עובד להציג אישור מחלה בגין היעדרות?

• כן. עובד היוצא לחופשת מחלה מחויב להציג בפני מעסיקו בתוך 3 ימים, מהיום הראשון להיעדרו, תעודת מחלה חתומה בידי רופא .

1. איך מחשבים את ימי המחלה?

• עד למועד 31.3.2011 נערך החישוב כך:
  • ביום הראשון למחלה – ללא תשלום
  • ביום השני והשלישי למחלה – 37.5% משכר העבודה הרגיל.
  • ביום הרביעי ואילך – 70& משכר העבודה הרגיל

• החל מיום 1.4.2011 תוקן החוק ולאחריו נערך החישוב כך:
  • ביום הראשון למחלה – ללא תשלום
  • ביום השני והשלישי למחלה – 50% משכר העבודה הרגיל
  • ביום הרביעי ואילך – 100% משכר העבודה הרגיל.
• יש לציין כי התיקון אינו חל רטרואקטיבית.

1. מה  נחשב לתקופת מחלה?

• עובד בשכר – חופשת המחלה היא כל ימי מחלתו למעט ימי מנוחה שבועית וחגים.
• עובד במשכורת (עובד חודשי) – חופשת מחלה היא כל ימי מחלתו לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים

1. כמה ימי מחלה מגיעים לי בשנה?

• ככלל זכאי כל עובד ל- 1.5 ימי מחלה בחודש ובסך הכל 18 ימים בשנה.

1. האם ניתן לצבור ימי מחלה?

• צבירת ימי המחלה אפשרית ובתנאי שאינה עולה על 90 ימים. העובד זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה בחודש ועד למקסימום 90 ימי מחלה.

1. האם בזמן שעובד שוהה בחופשת מחלה ארוכה (בת למעלה מחודש), ימשיך לצבור ימי חופשה לוותק העבודה?

• פסיקת בית הדין הארצי קבעה באחרונה כי יש לראות בהיעדרות לצורך מחלה כימי עבודה בפועל הנצברים לוותק העבודה ולפיכך תבירת ימי החופשה בעת שהייה בימי מחלה תימשך.

1. מה דינו של אישור רפואי ובו הנחייה על עבודה במגבלות מסוימות?

• ככל וקיימות מגבלות מסוימות על אופן העבודה יכול המעסיק להציע לעובד עבודה אחרות העומדת בתנאים המתאימים למגבלות הקיימות באישור הרפואי.

1. איך משלמים בעד ימי מחלה לעובד שעובד אצל מספר מעסיקים?

• בית הדין הארצי לעבודה פסק כי למרות העבודה אצל מעסיקים שונים יש לשלם לעובד בגין היעדרות מפאת מחלתו בהתאם לימי היעדרות ולא להתחיל ספירה מחודשת אצל המעסיק הנוסף.

1. פוטרתי במהלך חופשת מחלה. האם זה תקין?

• ככלל לא ניתן לפטר עובד מעבודתו בזמן מחלה כל זמן שיש ברשותו ימי מחלה צבורים, אלא אם הודעת הפיטורין ניתנה בטרם יציאה לחופשת מחלה.

1. האם למעסיק יש זכות לשלול ימי מחלה?

• התשובה היא חיובית ככל ויצליח המעסיק להוכיח שהעובד שאמור היה לשהות בחופשת מחלה עבד בתקופת המחלה , כך למשל עובד שהגיע לעבודה למרות המחלה לא יהיה זכאי לקבלת תשלום דמי מחלה.
• עובד שנמצא עובד בחופשת מחלה במקום עבודה אחר – על מנת לשלול את ימי המחלה שלו יצטרך המעסיק להוכיח כי העובד עובד בבית העסק האחר כבשגרה.

1. העובד סיים לעבוד במקום העבודה ומבקש לפדות את ימי המחלה שנותרו לו. האם זה אפשרי?

• לא ניתן לפדות ימי מחלה בעת ביצוע גמר חשבון.

סוגים שונים של ימי מחלה

ישנם ימי מחלה המצריכות מהעובד להיעדר מעבודתו על אף העובדה כי לא הוא בעצמו חולה. מה דינם של ימים אלה? החקיקה בעניין נותנת לכך מענה.

מחלת בן זוג

• עובד יכול להיעדר בשל מחלת בן זוג עד 6 ימים מתוך מכסת ימי המחלה הצבורה לו.
• בן הזוג יחשב לחולה כאשר הופך לתלוי לחלוטין בזולת בביצוע פעולות יומיומיות כגון לבישה, האכלה, רחצה וניידות עצמית.
• כאשר מדובר חו"ח במחלה ממארת – עובד שעבד לפחות שנה אצל מעסיקו או באותו מקום עבודה יוכל לזקוף לרשותו עד 60 ימים בשנה של היעדרות בשל מחלה ממארת של בן הזוג.
• אין חובה על בני זוג להיות נשואים
• במקרה של היעדרות מפאת מחלת בן זוג על העובד להגיד מעסיק הצהרה ואישור מהרופא המטפל בבן הזוג

מחלת ילד

• ילד הינו – כל אדם מתחת לגיל 16
• הורה יכול להיעדר מעבודתו בשל מחלת ילדו בהתאם לתנאים הבאים:
  • בן זוגו עובד ואינו נעדר מהעבודה
  • הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד או לחילופים שההורה הוא הורה יחיד.

• הורה לילד מתחת לגיל 18 עם מחלה ממארת ואשר עובד אצל מעסיקו או באותו מקום העבודה שנה לפחות, יוכל לזקוף עד 90 ימי היעדרות בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי המחלה שלו. ככל שבן הזוג לא נעדר מעבודתו או שמדובר בהורה עצמאי, זכאי העובד לזקוף לזכותו 110 ימי היעדרות בשל מחלת ילדו.

היעדרות הורה / אפוטרופוס לצורך סיוע לאדם בעל מוגבלות

• הורה לאדם עם מוגבלויות שעבד שנה לפחות אצל מעסיקו או באותו מקום עבודה לפחות שנה זכאי לזקוף לזכותו עד 18 ימי היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו.
• כמו כן אם מקיים ההורה אחד מהתנאים הבאים – רשאי הוא לזקוף לזכותו 18 ימים נוספים של היעדרות:
  • בן הזוג עובד ולא נעדר מעבודתו
  • בן הזוג הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או ממשלח ידו
  • הורה יחיד
  • האדם בעל המוגבלות הינו בחזקתו הבלעדית
• בהיעדרות זו ילקחו בחשבון גם חלקי ימים.
• הזכאות לתשלום ימי מחלה להורה לאדם בעל מוגבלות הינה מהיום הראשון.
• הורה לאדם בעל מוגבלות רשאי להיעדר מעבודתו עד 52 שעות נוספות בשנה מבלי שייפגע שכרו (כל עוד לא אדם אחר ניצל את זכות ההיעדרות הזו). ככל שהעובד עובד במשרה חלקית, יחושבו שעות ההיעדרות באופן חלקי ובהתאם לחלקיות משרתו, בכפוף לממוצע חודשי ברבעון בו עבד בהיקף השעות הגדול ביותר בשנה שקדמה להיעדרויותיו בראשונה.

היעדרות בשל מחלת הורה

• עובד יכול לזקוף לזכותו עד 6 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת הורה שלו או של בן הזוג וזאת על חשבון ימי המחלה הצבורים לו. כל זאת כל עוד בן הזוג של העובד לא נעדר אף הוא מעבודתו.
• גם חלקי ימים נכללים בחישוב ימי ההיעדרות
• הורה חולה הוא מי שהפך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיומיות.
• על מנת להיעדר לצורך טיפול בהורה, יש להעביר הצהרה למעסיק בתוספת אישור מהרופא המטפל של ההורה

סייגים:

• עובד שהורה שלו שוהה במוסד סיעודי לא יהיה זכאי להיעדר לצורך מחלת הורה.
• אין שניין הזכאים להיעדרות בעד אותו פרק זמן – כלומר עובד, אשר אחד מאחיו נעדר מעבודתו לצורך טיפול במחלת הורה, לא יוכל להיעדר אף הוא לשם טיפול בהורה באותו פרק זמן .

היעדרות בשל בדיקות רפואיות בהיריון של בת הזוג

• עובד יכול להיעדר עד 7 ימים מעבודתו על מנת להצטרף לבדיקות ההיריון של בת זוגו. ימים אלה יבואו על חשבון תקופת ימי המחלה הצבורה של העובד.
• ניתן להיעדר לבדיקות רפואיות מסוימות:
  • בדיקה הכרוכה בסיכון חיי האישה או העובר וככל שמדובר בהפלה – לא יותר מ- 24 שעות מתום ביצועה.
  • ליווי לטיפולים או בדיקות שלא כרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר ובנסיבות שבהן תלויה בת הזוג בעזרת הזולת בביצוע הבדיקה.
  • נוכחות בלידה- מתחילת הופעת הצירים ועד 24 שעות מתום הלידה.
  • לאור התיקון החדש לחוק עבודת נשים – רשאי בן הזוג להיעדר גם ביום הרביעי והחמישי שלאחר הלידה (ככל ובשלושה הימים הראשונים לאחר הלידה שהה בחופשה).

שעות נוספות

עובד שהועסק מעבר לשעות העבודה הרגילות יהיה זכאי לתוספת תשלום בגובה של 25% ו- 50% מהשכר הרגיל בעבור שעות אלה.

תשלום בעבור שעות נוספות הינה זכות אשר לא ניתנת לויתור.

מעסיק שלא שילם לעובדיו בעבור עבודתם בשעות נוספות חשוף להגשת תלונה כנגדו ליחידת האכיפה  במשרד הכלכלה, כמו כן חשוף המעסיק לתביעה כנגדו.

1. מהן שעות העבודה הרגילות?

• החל מיום 1.7.2000, נקבע כי שבוע העבודה עומד על 43 שעות שבועיות. לפיו בשבוע עבודה בן חמישה ימים, יום עבודה רגיל יהיה 8.6 שעות, ובשבוע עבודה בן 6 ימים יום עבודה רגיל יהיה בן 8 שעות ועוד 3 שעות עבודה ביום שישי
• ההסכם הזה חל על כל עובדי המשק למעט- מי שחוק שעות עבודה ומנוחה , בתשי"א – 1951 אינו חל עליו וכן רופאים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים הכוללים הוראות בעניין שעות עבודה ועובדים זרים בתחום הסיעוד

1. ממתי מחשבים שעות נוספות בעבודות לילה?

• החל מהשעה השמינית יספרו השעות כשעות נוספות

1. איך מחשבים שעות נוספות?

• ראשית יש לבדוק מהי כמות השעות שעבד העובד בכל יום ובכל שבוע. כלומר הבדיקה היא בדיקה יומי או על בסיס שבועי ולא על בסיס חודשי, כך שגם אם העובד עבד פחות מ- 186 שעות בחודש, המהווים משרה מלאה, יוכל לקבל תשלום על עבודה בשעות נוספות במקרים הבאים:

• משמעות הדבר היא שבודקים את מספר השעות שעבד העובד בכל יום ואת סך השעות שעבד במשך השבוע, ולא את מספר השעות החודשיות שעבד.
• בשבוע עבודה בן 5 ימים – כל שעה מעבר ל-8.6 שעות ביום
• בשבוע עבודה בן 6 ימים – כל שעה מעבר לשעה השמינית וכן כל שעה מעבר לשעה השביעית ביום שישי.
• כל שעה מעבר ל- 43 שעות שבועיות (אם לא חושבה כבר כשעה נוספת ביום העבודה)
• בעד השעתיים הראשונות של השעות הנוספות ישולם השכר הרגיל בתוספת של 25%

מעבר לכך בעבור כל שאר השעות הנוספות ישולם שכר רגיל + 50%.