זכויות עובדים במהלך החגים

זכויות עובדים במהלך החגים

אז לאיזה זכויות זכאים עובדים במהלך ימי החג הקרבים? ומה כדאי שכל מעסיק ידע כאשר הוא מעסיק עובדים בתקופת החגים?

בשנה יש 9 ימי חג (יהודיים) המזכים את העובדים בתשלום בגינם בהתקיים תנאים מסויימים. כל עובד זכאי לצאת לחופשת חג בהתאם לדתו.

עובד לא יהודי אשר יוצא לחופשת חג בחגים לא יהודיים, אלא בחגים החלים בהתאם לדת שלו, לא יקבל כפל תשלום (הן על חגי דתו והן על החגים היהודיים). העובד יהיה זכאי לדמי חופשה שנתית עבור היעדרותו במהלך החגים היהודיים, וממכסת ימי החופשה השנתית שצבר ינוכו ימים אלה.

עובדים חודשיים: עובדים ששכרם משולם על בסיס חודשי זכאים לקבל תשלום מלא בחודש בו מתקיימים חגים. כלומר שכרו של עובד חודשי אינו נפגע בשל ימי החג והוא מקבל שכר מלא באותו החודש.

כאשר מדובר בעובדים שעתיים או יומיים או על בסיס תפוקה המצב מעט שונה. אלה יהיו זכאים לתשלום בעד ימי החג רק אם הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים

  1. עובד לפחות 3 חודשים במקום העבודה.
  2. העובד לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום לאחר החג.
  3. החג לא חל ביום השבת ו/או ביום אחר בו לא נהוג לעבוד במקום העבודה.

במהלך ערב החג קובע חוק שעות עבודה ומנוחה כי יום העבודה יהיה בן שעה אחת פחות מהנהוג. כלומר במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 6 ימים ויום העבודה הרגיל עומד על 8 שעות עבודה, יעבדו בערב החג 7 שעות בלבד ובמקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים ויום העבודה עומד על 9 שעות, יעבדו בערב החג 8 שעות בלבד. יחד עם זאת יש להדגיש כי לעובד ישולם תשלום בעבור יום עבודה מלא ואין להפחית ממנו את שעת העבודה שהוא יוצא מוקדם יותר.

נקודה נוספת היא בעניין עובדים המבקשים להיעדר בערבי החג והשאלה החוזרת – "האם יש לנכות חצי יום חופש או יום חופשה מלא? " נבהיר כי דין יום חופשה בערב חג הינו כדין יום חופשה ביום רגיל, דהיינו יש לנכות יום חופשה במלואו. יחד עם זאת אין מניעה לקזז פחות מיום חופשה מלא ככל והדבר נהוג בבית העסק או קבוע בהסכם.

ימי העבודה המתקיימים בתקופת חול המועד נחשבים לימי עבודה רגילים ומלאים, אלא אם קיימות הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים או אישיים. בשולי הדברים נציין כי בתי עסק רבים מנהיגים נוהג לפיו בחול המועד עובדים ימים מקוצרים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

 

ומה לגבי חופשה מרוכזת בחול המועד?

כידוע החופשה מוסדרת על ידי המעסיק ומכאן כי יש באפשרותו של כל מעסיק להחליט כי במהלך חול המועד יסגר בית העסק והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת. החלטה זו כפופה לשני תנאים מקדימים :

  1. יש להודיע לעובדים על החופשה המרוכזת לפחות שבועיים מראש, ובתנאי שהחופשה בת 7 ימים לפחות.
  2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימים בצבירה. לעובד שאין מספיק ימים לניצול לצורך חופשה מרוכזת, אין להוציאו לחופשה.

התשלום בעד עבודה במהלך החג:

עובד שעבד במהלך יום החג עצמו זכאי לתשלום בעד עבודתו בגובה 150%.

ככל שהעסקת העובד בחג נעשתה מתוך הכרח ולא מבחירתו החופשית, יהיה העובד זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150%% לשכרו.

ככל שהעובד עבד בחג גם שעות נוספות יהיה זכאי לתשלום גם בגינן ובהתאם לתחשיב להלן:

בעבור השעתיים הראשונות יקבל 150% בגין העבודה בחג+ 25% בגין שעות נוספות = 175% סך הכל.

בגין כל שעה נוספת מעבר לשעתיים יקבל העובד 150% בעד עבודה בחג+ 50% בגין שעות נוספות = 200% סך הכל

כמובן שככל וקיימים הוראות מיטיבות בהסכמים קיבוציים ו/או בהסכמים אישיים, הרי שההוראה המיטיבה היא שתחול לפי העניין.

מתנות בחגים:

באופן עקרוני אין חובה לתת מתנה לחג ואולם אם המעסיק נהג לעשות כן, הוא מחויב להמשיך בכך. הפסקה בנוהג עלולה להביא לכדי הרעה בתנאי העסקתם של העובדים ויתכן ותעמוד להם זכות להתפטר בדין מפוטר עקב הפגיעה בתנאי עבודתם.

יתכן כי בהוראות הסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה ו/או הסכמים אישיים תתקיים חובה למתן מתנה בחג.

עוד יצוין כי יש להעניק את מתנות החג לכלל העובדים ומבלי ליצור אפלייה בין עובד אחד למשנהו וכן יש לתת מתנה לעובד/ת השוהה בחופשת לידה.

 

מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה נוספת.

 

פיצויי פיטורין

במאמר הבא נסקור את המצבים השונים המזכים עובד בתשלום עבור פיצוי פיטורין. חוק פיצוי פיטורין, תשכ"ג – 1963 , מכיר בתשלום פיצוי פיטורין לא רק במקרה הקלאסי בו משולמים פיצויים לעובד שפוטר מעבודתו לאחר שהשלים שנת עבודה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה .
יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם גם התפטרותו של העובד מזכה בפיצוי פיטורין (ככל שהשלים שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה)
א. התפטרות לרגל טיפול במצב רפואי לקוי של העובד או של בן משפחתו

בן משפחה מוגדר על פי החוק – בת זוג/ בן זוג של עובד לרבות ידועה בציבור, ילד של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג, הורה של עובד, נכדו של העובד או סב/ הורה של בן זוג הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.

על מנת שיהיה העובד זכאי לפיצוי פיטורין עליו להיות בעל וותק בעבודה של שנה לפחות וההתפטרות היא מוצדקת בהתאם לממצאים רפואיים.

ב. התפטרות לצורך גידול הילד – הזכאות לקבלת פיצויי פיטורין תקום ככל וההתפטרות נעשתה בטווח של עד 9 חודשים מיום הלידה.

ג. התפטרות הורה שקיבל ילד לאימוץ\ התפטרות לרגל קבלת משמורת על ילד \ התפטרות לרגל טיפול בילד אומנה הזכאות לקבלת פיצוי פיטורין תקום ככל וההתפטרות תעשה בטווח של עד 9 חודשים מיום קבלת הילד.

ד. התפטרות עובדת עקב שהייה במקלט לנשים מוכות – העובדת תהיה זכאית לפיצוי פיטורין בהתקיים 3 תנאים:
1. השלימה שנת עבודה לפחות.
2. התפטרה מעבודתה עקב שהיה במקלט לנשים שחוו אלימות.
3. משך שהייתה במקלט לנשים מוכות לפחות 60 ימים בטרם הודיעה על התפטרותה.

ה. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים.

בכל הנושא של העתקת מקום מגורים יש להבחין בין הסיטואציות השונות:
במקרי התפטרות של מעבר מגורים יש להדגיש כי לא כל מעבר מגורים מזכה בפיצוי פיטורין. חוק פיצוי פיטורין מכיר המתן פיצוי פיטורין במקרים בהם המעבר הינו לרגל נישואיו של העובד, אשר בעקבותיו נאלץ העובד לעבור למקום מגורים אחר עם בן /בת הזוג ובתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש לקודם עולה על 40 ק"מ, ומקום המגורים החדש רחוק יותר ממקום העבודה.
כמו כן, כאשר עובד בוחר להתפטר לרגל מעבר מגורים מישוב שאינו חקלאי לישוב חקלאי או לחילופין מישוב שלא נחשב לעיירת פיתוח לישוב שכן נכלל ברשימת עיירות הפיתוח , הזכאות לפיצוי פיטורין תקום רק לאחר שהעובד יתגורר בישוב לפחות חצי שנה.

ו. חוזה לתקופה קצובה – כאשר מסתיים חוזה לתקופה קצובה והמעסיק אינו מציע לעובד להמשיך בעבודתו יש לראותו כמפוטר והעובד יהא זכאי לפיצוי פיטורין.

ז. התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה – במקרה הזה, ההתפטרות עצמה אינה מספיקה ויש לתת בטרם ההתפטרות , התראה למעסיק לתקן את הפגיעה שנגרמה לעובד. הפסיקה קובעת כי יש לתת הזדמנות אמיתית וראויה לתיקון הפגיעה וככל והמעסיק, ככל שהמעסיק לא תיקן את ההרעה, יוכל העובד להתפטר ולהיות זכאי לפיצוי פיטורין.

ח. התפטרות עובד עונתי לאחר שלא הובטחה לו עבודה רצופה בתום שלוש עונות.

ט. התפטרות לטובת גיוס לשירות סדיר, לשירות לאומי, לטובת מטרה ציבורית או לשירות אזרחי – התנאי שצריך להתקיים על מנת להיות זכאי לפיצוי פיטורין, הוא שהעובד עבד במשך 12 חודשים לפחות במקום עבודתו.

י. התפטרות עובד לאחר שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית.

יא. התפטרות עם הגעה גיל פרישה – עובדים שנקלטו לעבודה לפני גיל הפרישה והתפטרו לאחר שהמשיכו לעבוד מעבר לגיל פרישה (כיום גיל 62 לנשים וגיל 67 לגברים) יהיו זכאים לפיצוי פיטורין.

יב. התפטרות לרגל גיוס למשטרה או לשירות בתי הסוהר – עובד המתפטר לצורך גיוס למשטרה או לשב"ס יהיה זכאי לפיצוי פיטורין ככל ועבד בעבודתו פרק זמן של שנה לפחות, מילא שירות במשטרה או בשב"ס לפחות 6 חודשים, שירותו במשטרה או בשב"ס נפסק בשל אירוע המזכה בפיצוי פיטורים, שירותו במשטרה נפסק בגלל שנמצא בלתי מתאים לשירות אך שלא בשל הפרת משמעת חמורה.

יג. עובד נפטר – במקרה זה יהיו זכאים היורשים לקבל את פיצוי הפיטורין של העובד הנפטר.

מעסיק שנפטר – ככל והעובד עבד אצל המעסיק לפחות שנה, הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי פיטורין מתוך העיזבון של המעסיק או מקופת הגמל או קרן הפנסיה שאליה הופרשו כספי הפיצויים על ידי המעסיק בהתאם לחובת ביטוח פנסיוני או על פי הסכם עם העובד לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

יד. פיצוי פיטורין כאשר הפיטורין מתרחשים בסמוך להשלמת שנת עבודה – כיום בתי הדין מכירים אף במקרים בהם פוטר העובד בסמוך למועד בו היה צריך להשלים שנת עבודה מלאה, כמקרה בו יהיה זכאי העובד לפיצוי פיטורין כלל והוכח כי פיטוריו נעשו לשם התחמקות מעסיקו מתשלום הפיצויי.

טו. חילופי מעסיקים – הזכות לפיצוי פיטורין קיימת גם בעת חילופי מעסיקים. כאשר עובד במקום העבודה מתחלף המעסיק, יכול העובד להימצא זכאי לקבל תשלום פיצוי פיטורין מהמעסיק הקודם ובעד תקופת העבודה אצלו, זאת גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה ותחת המעסיק החדש. ככל שהעובד פוטר בעת חילופי המעסיקים, יהיה זכאי לקבל פיצוי פיטורין במידה והשלים שנת עבודה מלאה. יחד עם זאת, יכול המעסיק החדש לקבל על עצמו, בכפוף למתן הסכמה בכתב מצד העובד , את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבל מהמעסיק הקודם, אז יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים. ובכל מקרה עתידי בו יפוטר העובד או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, תחול החובה לתשלום פיצויי פיטורים על המעסיק החדש וזאת עבור כל תקופת עבודתו של העובד, הן אצל המעסיק הראשון והן אצל המעסיק השני.

סעיף נוסף עליו יש לתת את הדעת בעניין זכאותו של עובד לפיצוי פיטורין הוא במקרים בהם החתים המעסיק את העובד בקבלתו לעבודה על סעיף 14. משמעות הדבר היא שבעת התפטרות יהיה העובד זכאי לקבל את פיצויי הפיטורין אשר צבורים עבורו בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים אף אם טרם השלים שנת עבודה מלאה.

[1] ישוב חקלאי הינו ישוב שמרבית תושביו חקלאים

[1] ישוב באזור פיתוח הוא אחד מהיישובים הבאים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחא, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים.

הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

הורים שבן זוגם במילואים יעבדו שעה פחות ביום

לשמחת ציבור המשרתים, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ביום 21.2.2017 לקריאה מספר הצעות חוק לפיהן עובד/ת שבן/בת הזוג נמצאים בשירות מילואים פעיל, יזכו לעבוד שעה פחות ביום, בעת תקופת שירות המילואים של בן/בת הזוג, זאת מבלי ששעה זו תנוכה משכרם.

האם יש תנאי סף למימוש ההטבה? כן, על תקופת המילואים להיות לפחות חמישה ימי מילואים, בן/בת הזוג צריכים להיות מועסקים כשכירים במשרה מלאה וכמו כן, גיל הילדים צריך להיות מתחת ל-13 בכדי לזכות בהטבה המדוברת. ההצעה טעונה עדין מספר אישורים נוספים.

הצעת חוק זו ,באם שתאושר, תהיה אוויר לנשימה לבן/בת הזוג שכן כל עול הטיפול במשק הבית ובילדים נופל על  אחד/אחת מהם,  ושעת החופש הזו תקל מאוד על היעדרותו המאולצת של אחד ההורים.

מספר ימי שירות המילואים הפעיל והזכאות להטבה

ההחלטה על מספר הסף של ימי המילואים אשר מהם ואילך תאושר ההטבה ייצרה מחלוקת בין ועדת הכלכלה, לבין אגף התקציבים באוצר. אגף התקציבים ביקש כי ההטבה תינתן לבני/בנות זוג של מי שישרתו 6 ימי מילואים רצופים ומעלה, ולא 5 ימים ומעלה כפי שביקשה ועדת הכלכלה וזאת בשל המספר הרב של אלו המוזמנים לאימון של חמישה ימים, והתקציב הרב שיידרש לכך/הנטל הרב שייפול על כתפי המעסיקים.

מאידך, ועדת הכלכלה דורשת כי מספר הימים יהיה החל מחמישה ימים שכן זוהי המאסה הקריטית של זימונים לימי מילואים, וגריעתם של אלו תייצר איפה ואיפה, ותדיר רגליהם של מרבית משרתי המילואים הפעילים מקבלת ההטבה.

ההטבה המוצעת – יוזמה ברוכה

משרדנו רואה בהצעת החוק המתגבשת ברוכה. הנטל הכבד הנופל על הורים אשר בן/בת זוגם יוצא לשירות מילואים הוא רב, והצורך לתמרן בין מסגרות הילדים לבין העבודה כשכירים הוא לא פשוט עד כדי פוגע ביכולת ההורה שנותר לבד במערכה בתפקוד אופטימלי כהורה/ כעובד

מאידך, כמעסיקים של אנשי מילואים פעילים מובן למשרדינו הנטל הרב המוטל על כתפי המעסיקים, היה והחוק יוכל גם על אלו אשר יזומנו לאימון של  חמישה ימי מילואים, נטל שיכול להתבטא בסכומי כסף רבים למעסיקים גדולים אשר מספר משרתי המילואים בקרב עובדיהם הוא רב, כאשר לשעות אותם הם משלמים על פי חוק זה אין כלל תפוקה ממשית לעסק.

לעניות דעתנו, יש להכליל בהצעת החוק גם את אלו המזומנים לחמישה ימי מילואים בלבד, שמספרם אינו מבוטל,  ומאידך, בכדי לא לייצר נטל כבד מדי על המעסיקים, יש להגיע לאופטימום בין משרד האוצר למעסיקים בו הנטל נופל על המעסיקים יתקיים עד למספר מסוים של ימי מילואים, וממנו ואילך ישתתף האוצר בסבסוד השעות בהן המעסיקים ישלמו שכר כנגד שעת חופש של המועסק.

עו"ד מאור אסולין, ממייסדי המשרד הינו סמג"ד בשירות מילואים פעיל.

פינוי שוכר סרבן

התמודדות עם שוכר המסרב לפנות דירה אינה סוגיה פשוטה, על אף שהינה שכיחה ובתי המשפט עוסקים בה מדי יום. בעל דירה המוצא עצמו במאבק משפטי עם שוכר שורר, אינו מתמודד רק עם התסכול הנלווה להליך, אלא גם עם נזקים כספיים משמעותיים, החל מאבדן דמי שכירות וכלה בהוצאות המשפטיות הנדרשות לשם פינוי הדירה. המחוקק שהיה ער למצב זה, ערך בשנים האחרונות תיקון לחוק, שמאפשר פינוי בהליך יחסית מהיר. במאמר זה נביא בתמצית את ההליכים השונים העומדים לרשותו של המשכיר.

הסיבות לפינוי השוכר

הדייר האידיאלי הוא כזה העומד בתשלומי שכר הדירה במועדים שנקבעו בחוזה, ונוהג בנכס באופן זהיר וסביר. לרוב, שני הצדדים (המשכיר והשוכר) מעוניינים לשמור על מערכת יחסים תקינה ועל כן מתמלאות בדרך כלל שתי דרישות אלו. אלא שלעתים, מסיבות שונות, ישנם דיירים המשחיתים את הנכס, מזניחים את הדירה, מפגרים בתשלומי השכירות,מתעלמים מהחשבונות הנשלחים אליהם והחמור מכל – מסרבים לפנות את הדירה במועד שבו מסתיים ההסכם.
לצערנו במקרים מעין אלו, ולמרות שהצדק לרוב עם המשכיר – משטרת ישראל אינה נוטה להתערב בסכסוכים אזרחיים – ובטח שלא תעשה כך מבלי שיש בידה צו שיפוטי ועל כן, לבעל הדירה, לא נותרת ברירה, אלא לפנות להליכים משפטיים לשם פינוי הדירה ותביעת הנזקים שנגרמו לו.

תביעה לצורך פינוי השוכר

לשם פינוי שוכר סרבן, יש לפנות לאלתר לבית המשפט בכדי לקבל פסק דין לפינוי. יש לשים לב כי על מנת שניתן יהיה לפתוח בהליך התביעה, צריך לוודא כי על המושכר לא חל חוק הגנת הדייר, וכי השוכר הפר את החוזה הפרה יסודית. רוב הסכמי השכירות הנפוצים כיום, כוללים סעיף שבו הדייר מסכים כי חוק הגנת הדייר אינו חל עליו.

התיקון שנערך בחוק, שיפר את מצבם של בעלי הנכסים ולמעשה ייצר מעין "הליך מזורז" ומיוחד שנחקק לצורך התמודדות עם הדיירים הבעייתיים. כיום ובעקבות אותו תיקון חקיקה, ההליכים המשפטיים, החל ממועד הגשת התביעה ועד לקבלת פסק דין המורה על פינוי, אורכים לרוב פרק זמן של 60-90 ימים, בעוד שבעבר היו אורכים חודשים רבים. חשוב לציין כי עיקרו של הליך מהיר זה הוא פינוי הדירה. ההליך אינו נותן מענה לבעיות אחרות הנובעות מהשכרת הנכס, כגון: נזקים שנגרמו על ידי השוכר לדירה, או חובות שהשוכר חייב לבעל הנכס. לשם כך יש צורך להגיש תביעה נפרדת לקבלת פיצוי כספי.

אופן הגשת התביעה לפינוי

בפתיחת התהליך יש לאסוף את המסמכים השונים הנדרשים לצורך התביעה, וביניהם: חוזה שכירות וראיות להפרת החוזה. על השוכר להשיב לתביעה תוך 30 יום מיום קבלתה. אם השוכר בחר שלא להגיש כתב הגנה, יבקש בא כוחו של בעל הנכס מבית המשפט לתת פסק דין לפינוי גם בהיעדר כתב הגנה. אם הוגש כתב הגנה ייקבע דיון למועד שלא יהיה מאוחר מ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה. כלומר, בתוך 90 יום ממועד הגשת התביעה – אמור להתקיים דיון.

פסקי הדין בתביעות מסוג זה ניתנים בתוך זמן קצר. על השוכר לציית לפסק הדין שניתן, אך אם לא עשה כן, כעבור 15 יום מיום המצאת פסק הדין לשוכר, לא יהיה מנוס מפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך אכיפת פסק הדין ופינוי השוכר בפועל.
עם פתיחת התיק תומצא אזהרה לשוכר, כי עליו לפנות את הנכס תוך פרק הזמן שנקוב בהודעת האזהרה. לרוב הודעת האזהרה עוזרת, אך לשוכר הסרבן העקשן שגם לאחר 35 ימים (לאחר קבלת האזהרה) לא פינה את הנכס – יינתן צו לפינוי פיזי מהנכס הן של השוכר והן של מטלטליו, ואם יש צורך (שוכר אלים וכד') תתואם משטרה לצורך הפינוי.
כאן גם המקום לציין כי יש להמשיך לפעול גם לאחר הפינוי על מנת לקבל מהשוכר החזר הוצאות ההליך המשפטי והפינוי.

סיוע משפטי

על אף שאין זה הכרחי מבחינה חוקית שתהליך זה יתבצע באמצעות עורך דין, ברור שמי שאינו בקיא בהוראות החוק ובדקויותיו עלול להביא לעיכוב בהליכים, לאבד זמן יקר ועל כן גם ממון. הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם השוכר נעזר בעצמו בסיוע משפטי, שינסה למצוא כל טעות קטנה, אם בתביעה ואם בהסכם השכירות, בכדי להפנות ההליך למסלול "רגיל" מה שיגרום לעיכוב פינויו של השוכר. עורך דין המבין בתחום יטפל בתיק במהירות וביעילות, ויוכל גם לייעץ לגבי אופן גביית חובו של השוכר, ולסייע בהגשת תביעת פיצויים מהשוכר בגין הפרת החוזה.

המדריך ללוקחי הלוואות משכנתא

ציבור רחב בישראל בכלל, וזוגות צעירים בפרט, יותר מתמיד, מתקשים לרכוש דירות. מחירי הדיור מרקיעי שחקים, והמשכנתא מהווה נטל כלכלי לא קל מדי חודש. בנוסף, רבים אינם בקיאים בכל הקשור למושגים מעולם המשכנתאות, דבר המהווה אבן נגף ומרתיע מההתעמקות הנחוצה בנושא. רוצים לקחת משכנתא אך חוששים מלנקוט בצעדים שאינם נכונים? מבולבלים מעודף אינפורמציה  או לחילופין מרגישים בחוסר ידע בתחום? להלן מדריך ראשוני שיעזור לכם לעשות מעט סדר:

מהי משכנתא?

לרוב מדובר בהלוואה לשנים ארוכות, כאשר על נוטלי המשכנתאות לבחור את התמהיל הנכון והמסלול הטוב ביותר בעבורם, אשר להם משמעות כספית ניכרת. להבטחת החזר ההלוואה, הבנק משעבד את הנכס. שעבוד נכס מקרקעין נקרא משכנתא.

כיצד מקבלים הלוואת משכנתא?

על מנת שהבנק יאשר הלוואת משכנתא, נבדקים בקפדנות רבה נתוני המבקש – יכולת ההחזר שלו, שווי הנכס הנרכש ואופן רישום הנכס מבחינה משפטית:

להוכחת יכולת ההחזר – משכירים יידרשו  מספר תלושי משכורת, כאשר מעצמאים תידרש שומת מס אחרונה ואישור רו"ח.

לבדיקת שווי הנכס – הבנק ידרוש הערכת שווי ע"י שמאי מקרקעין מוסמך.

מצבו הרישומי של הנכס ייבדק ע"י הלשכה המשפטית של הבנק. הבנק ירצה לוודא שבעלותו של מוכר הנכס ברורה ונקייה מכל ספק – עיקול, שעבוד, משכנתא או זכות כל צד שלישי אחר. בנושא זה רבה חשיבותו של עורך-הדין מטעמכם: לא אחת קורה שעל פניו הנכס אינו נראה "נקי": עיקול, הערת אזהרה או כל שעבוד אחר המופיעים ברישום, עלולים לגרום לבנק לסרב לבקשת המשכנתא, והקונה המתוסכל נאלץ לוותר על דירה המתאימה לו מכל בחינה אחרת. עורך-דין מיומן ידע, במקרים רבים, לפעול למחיקת אותו מכשול, ולסלול את הדרך לקבלת האישור המיוחל מהבנק.

בחירת מסלולי הלוואה

לאחר קבלת האישור מהבנק, על רוכש הדירה לבחור את משך תקופת ההלוואה, ואת מסלול הריבית הרצוי לו.  ככל שההלוואה תתפרש על פני תקופה ארוכה יותר, ההחזר החודשי יהיה נמוך יותר, אך מי שיכול לעמוד בהחזר חודשי גבוה יותר, ובכך לקצר את תקופת ההלוואה – עשוי להנות מתנאי הלוואה טובים יותר. ישנם תנאי הלוואה רבים, כאשר כמובן שלכל אחד מן המסלולים יתרונות וחסרונות משלו:

  • הלוואות בהן הריבית קבועה מראש וקרן ההלוואה צמודה למדד (המשתנה).
  • הלוואות בריבית קבועה בלתי צמודה, בהן ההחזר החודשי קבוע לאורך כל חיי ההלוואה.
  • הלוואות על בסיס ריבית הפריים.
  • הלוואות צמודות למטבע חוץ.

ניתן גם ליצור תמהיל בו עבור חלק מההלוואה נבחר מסלול אחד, ולחלק – מסלול אחר.

מהי גרירת משכנתא?

מי שכבר רכש דירה משלו ורוצה לעבור לדירה חדשה, תמיד יוכל לגרור את המשכנתא מהדירה הקודמת לדירה אותה הוא רוצה לרכוש. במקרים הללו לא חל שינוי בתנאי ההלוואה – המסלול, עלות הריביות, והתקופה לאורכה משלמים את התשלומים נותרים זהים. כאשר מדובר בהלוואות אשר ניתנו על ידי משרד השיכון, ישנה אפשרות שיחול שינוי בתנאי ההלוואה. כל מי שרוצה לגרור את המשכנתא יוכל תמיד להגיש בקשה לבנק על מנת לקבל משכנתא נוספת, בכדי שיוכל לרכוש את הנכס החדש. ניתן לבקש גרירת משכנתא כאשר מוכרים את הדירה, בטרם מוצאים דירה חדשה, אך אפשרות זו בדרך כלל מוגבלת בזמן. 

סילוק משכנתא

לעיתים, התנאים הכלכליים של נוטלי המשכנתאות משתנים. למשל, הם קיבלו ירושה גדולה, הרוויחו הון מהעבודה או זכו בכסף רב, ואחד הדברים הראשונים שירצו לעשות הוא לסלק את המשכנתא. אולם, בכל הקשור למשכנתאות יש נושאים שחשוב לבדוק. אנשים אשר מעוניינים לסלק משכנתא, חייבים לברר עם הבנק, מהו קנס הפרעון המוקדם אותו יצטרכו לשלם בעבור סילוק המשכנתא. עלות הקנס נקבעת בהתאם לפער בין הריבית הממוצעת במשק, בעת סילוק המשכנתא, לבין הריבית בה בחר נוטל המשכנתא. בחלק מן המסלולים שפירטנו, אין כלל קנס בגין פרעון מוקדם.

מיחזור משכנתא

הלוואת המשכנתא היא ההלוואה הגדולה ביותר אותה ייקח אדם בחייו. התשלומים החודשיים מעיקים לא מעט. אולם, ניתן לשנות את תנאי המשכנתא, כך שייטיבו עם נוטלי המשכנתאות, זאת באמצעות מיחזור. מהלך זה הינו פופולארי למדי, מכיוון שתנאי המשכנתא משתנים. כלומר, מיחזור משכנתא משמעותו לקיחת הלוואה חדשה, בתנאים שונים לגמרי. לעיתים אנשים נטלו משכנתא עם ריבית קבועה. כאשר ממחזרים משכנתא, אפשר לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה, בזמן שהריבית על התשלומים הרבה יותר אטרקטיבית. ניתן גם לפרוס את החזרי המשכנתא על פני תקופה ארוכה יותר, באופן שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר ויעיק פחות על ההתנהלות הכלכלית השוטפת של נוטלי המשכנתא. עם זאת, חשוב לדעת, מיחזור משכנתא איננו חף מעלויות. בעת המיחזור, נוטלי המשכנתאות יחושו את עולה של הבירוקרטיה, יידרשו בתשלום עמלה, ולעיתים אף בתשלום קנס. זהו מצב קלאסי של עלות מול תועלת.

לסיכום, כל מי שנטל הלוואת משכנתא בעבר, רצוי שיהיה מודע לכך שניתן לפרוע אותה בפירעון מוקדם, כולה או חלקה, או למחזר אותה על מנת להקטין את ההחזר החודשי.

שינויי חקיקה שייכנסו לתוקף בשנת 2017 בעולם העבודה

שנת 2017 בפתח וזוהי הזדמנות מצוינת לסקור את החוקים והשינויים שחלו בעולם העבודה ואשר התמורות בהם יבואו לידי ביטוי כבר מה -1.1.2017.

מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית

שינוי החקיקה הראשון שעתיד להיכנס לתוקפו מתייחס לעדכון מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית.

בהתאם לתיקון בחוק יתווסף יום חופשה אחד לכל עובד המועסק אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה עד חמש שנים ובמילים אחרות לעובד ששבוע עבודתו בן חמישה ימים יהיה זכאי כעת ל 12 ימי חופשה ( בעבר 10), ועובד ששבוע עבודתו בו 6 ימים יהיה זכאי כעת ל14 ימי חופשה ( בעבר 12).

התיקון לחוק חופשה שנתית עלה והתקבל ביוזמת חברת הכנסת רחל עזריה וח״כים נוספים והיא עברה בקריאה שניה ושלישית ב8.2.2012.
עיון בהצעת החוק מלמד כי מטרת התיקון היא להשוות את כמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של עד 4 שנים לכמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של 5 שנים ומתוך מטרה שגם לעובדים בעלי וותק של עד4 שנים יהיה אפשרות לצבור 16 ימי חופש לכל שנת עבודה, זאת מתוך הראייה וההבנה כי חוקים, כדוגמת חוק חופשה שנתית שנחקק לפני ב-1951, כבר אינם תואמים לתנאים הרווחים כיום בשוק העבודה וכך בין היתר ניתן יהיה לצמצם את הפער קיים בין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג במרבית מדינות ארגון ה-OECD, שישראל נמנית עליהם, שהנם כ-20 ימים בממוצע, לבין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג בישראל.
הוספת ימי חופשה שנתית כאמור גם תאפשר להתמודד עם הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך ובין ימי העבודה במשק, המכביד מאוד על עובדים שהם הורים לילדים מכיוון שאם מנכים מימי החופשה הללו את ימי החגים, חופשות הילדים וימי המחלה הראשונים, הרי שאותם עובדים מוצאים עצמם בתוך פרק זמן של חודשים בודדים ללא ימי חופשה.
בהתאם לתיקון 15 לחוק חופשה שנתית נקבע כי למספר ימי החופשה השנתית בעלי וותק עד 4 שנים במקום העבודה או אצל אותו מעסיק יתווספו 2 ימי חופשה. מהלך זה יתבצע בשתי פעימות, כאשר הפעימה הראשונה נכנסה לתוקפה כבר ב 1.7.16 והגדילה את מספר ימי החופשה ל-15 ימי חופשה. הפעימה השניה תכנס לתוקפה ביום 1.1.2017, ומספר ימי החופשה יעלה ל-16 ימים.
יש לציין מדובר בימי חופשה ברוטו והם כוללים את ימי המנוחה השבועית.
כדי לפשט את העניין מצורפת טבלה המציגה את ימי החופשה לעובד עד 4 שנות וותק לפני ולאחר התיקון לחוק.

המצב המשפטי זכאות לימי חופשה ברוטו שבוע עבודה בן 5 ימי עבודה שבוע ימים בן 6 ימי עבודה
לפני התיקון 14 10 12
1.7.16-1.1.17 15 11 13
1.1.2017 ואילך 16 12 14

חוק שכר מינימום

ב1.1.2017 יכנס לתוקפו תיקון לחוק שכר מינימום ( הפעימה השלישית) וממועד זה יעודכן שכר המינימום על 5,000 ₪ ( 26.88 ש״ח לשעה). בעניין שכר המינימום נזכיר כי בסוף שנת 2017 יעודכן שכר המינימום פעם נוספת ( פעימה רביעית)  ויעמוד 5300 ש״ח. 

ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות ונשיאות הארגוניים העסקיים בדצמבר 2014, נקבע כי שכר המינימום יעלה עד לגובה של 5,000 ש״ח ב-3 פעימות.
פעימה ראשונה נכנסה לתוקף ב-1.4.2015 ושכר המינימום שעמד על 4,300 ש״ח, עודכן ל-4,650 ₪. בפעימה 2 שהתקבלה ב-1.7.2015 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש החל מחודש ינואר 2017 תתעדכן עליית שכר המינימום בפעם השלישית כך שכשר המינימום יעלה ויעמוד על 5000 ש״ח.
ההסכם הקיבוצי קבע כי עליית שכר המינימום תתאפשר רק אם יוצא לו צו הרחבה שיחיל אותו על כל המשק או שתוכנו יאומץ בחקיקה, ובעקבות זאת אושר, בחקיקת בזק, תיקון לחוק שכר מינימום המחיל את עקרונות ההסכם על כל העובדים במדינה. נוסיף בהערת אגב כי בחודש 3/2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף לפיו תתקבל עלייה נוספת בשכר המינימום ( פעימה רביעית) והוא ויעודכן ל-5300 ש״ח. עלייה זו מותנית בהוצאת צו הרחבה או תיקון חקירה שיכיל את פרטי ההסכם על ככלל המשק. במידה יוצא צו הרחבה שיכיל את פרטי ההסכם הקיבוצי על כלל העובדים.

פנסיה

עדכון שלישי שיכנס לתוקף הוא לעניין גובה ההפרשות הפנסיוניות. החל מינואר 2017 שיעור ההפרשות הפנסיוניות יעמוד על 18.5% משכר העובד ( 6%  – חלק העובד לתגמולים, 6.5%- חלק המעסיק לתגמולים ו-6% חלק המעסיק לפיצויים).

לא רק העובדים השכירים זוכים להטבה בהפרשות לפנסיה אלא גם החל ממועד זה יחוייבו העצמאים בביצוע הפרשות פנסיוניות, כאשר עצמאי שהכנסתו היא עד למחצית מהשכר הממוצע במשק יחויב להפריש 4.45% לטובת חיסכון פנסיוני ועצמאי שהכנסתו עומדת על מחצית מהשכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק יחויב להפריש 12.25% לחיסכון פנסיוני.