יחסי עבודה מא עד ת

תחילת יחסי העבודה:

1. חתימה על הסכם עבודה/ טופס הודעה לעובד על תנאי עבודתו. – הסכם העבודה מעגן את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים לעניין תנאי ואופן העסקת העובד בעבודה. מרגע קבלת העובד לעבודה, מחויב המעסיק להעביר לידיו הסכם עבודה ובו מפורטים כל פרטי העסקתו של העובד, כולל שכרו, שעות עבודתו, מי מנהלו הישיר ומהו התפקיד לשמו נקלט לעבודה.

** חשוב לציין כי סעיפים בהסכם העבודה שתכליתם עומדת בניגוד להוראות חוקי העבודה לא יתקבלו מבחינה משפטית ועלולים להיחשב כלא חוקיים.

2. חשוב לדעת כי כל שינוי בתנאי העבודה צריכים לבוא לידי בטוי בכתב ויש למסור לעובד הודעה בדבר תנאי העסקתו בכל שינוי שיש.

3. המועד לתשלום שכר עבודה – שכר שלא משולם עד ל-9 לכל חודש עוקב יחשב כשכר מולן. ככל וה- 9 לחודש חל ביום המנוחה על המעסיק לדאוג לביצוע תשלום קודם לכן.

** חשוב לדעת שהלנת שכר מינימום מהווה עבירה פלילית

** אם לא שולם השכר במועד ניתן לפנות בתלונה ליחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד הכלכלה וכן ניתן להגיש תביעה בבית הדין לעבודה (תוך עמידה במועדים הקבועים בחוק)

4. מסירת תלוש שכר היא חובה על פי חוק. ניתן לתבוע מעסיק בגין אי מסירת תלוש שכר והוא מסתכן בתשלום פיצויים לדוגמא (ללא הוכחת נזק) של עד 5000 ₪ לכל תלוש.

שמירת זכויות במהלך העבודה

5. במהלך העבודה יש לכונן יחסי עבודה תקינים המקיימים את הוראות החוק והפסיקה יש לשים לב לדברים הבאים:

5.1 ** תשלום שכר מינימום – אין לשלם לעובד שכר שעתי אשר ערכו השעתי נמוך משכר המינימום המשולם במשק. כיום שכר המינימום עומד על 25.94 ₪ לשעה. הזכות לקבלת שכר מינימום הינה זכות קוגנטית עליה לא ניתן לוותר.

5.2 ** תשלום שעות נוספות – שבוע העבודה בישראל הינו בן 43 שעות. ככל ועובדים בשעות נוספות על המעסיק לשלם גמול על עבודה בשעות נוספות, כאשר על השעתיים הראשונות ישולם 125% ועל יתר השעות ישולם 150%.

כמו כן, יש להבחין האם מדובר בעובד שעתי העובד 5 ימים בשבוע לבין עובד שעתי העובד 6 ימים בשבוע.

החישוב עצמו נעשה על בסיס יומי ושבועי בלבד.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שורה של תפקידים שאינם מזכים בתשלום שעות נוספות: מדובר בשוטרים, עובדי שב"ס, עובדי מדינה שעבודתם נחוצה גם מעבר לשעות העבודה, דייגים ויורדי ים, אנשי צוות אוויר, תפקידי הנהלה או תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ואשר לא ניתן לפקח על עבודתם.

גם עובדים זרים אשר מועסקים בתפקידי סיעוד אינם זכאים לתשלום שעות נוספות.

5.3 ** תשלום דמי הבראה – לאחר צבירת וותק של שנת עבודה מלאה (12 חודשי עבודה קלנדריים) זכאי כל עובד לתשלום דמי הבראה. דמי ההבראה משולמים בהתאם לחלקיות המשרה של העובד.

5.4 ** תשלום חגים – יש לבחון ראשית, האם מדובר בעובד שעתי או בעובד חודשי. עובד חודשי היוצא לחופשת חג, שכרו אינו נפגע והוא למעשה ממשיך לקבל שכר מלא. לעומתו עובד שעתי יקבל תשלום בעד ימי חג רק במקרים הבאים:

  • לעובד וותק בעבודה של 3 חודשים
  • החג אינו חל בשבת
  • העובד הוא עובד שעתי
  • העובד עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, או לחילופין לא עבד בשל דרישת המעסיק שלו לעבוד.

בישראל יש 9 ימי חג בשנה (חגים יהודיים)

לא ניתן לוותר על הזכות לקבלת תשלום בעד ימי חג ,שכן זוהי זכות קוגנטית שלא ניתן לוותר עליה.

ככל ועובד עבד במהלך החג הוא זכאי לתשלום מוגדל (150%)

** תשלום חופשה – במהלך תקופת העבודה צובר כל עובד ימי חופשה, כאשר המינימום לצבירה הוא בהתאם לחוק חופשה שנתית. כיום עומדת המכסה המינימאלית לימי חופשה לעובד על 12 ימי חופשה.

ניתן לנצל במהלך העבודה את ימי החופשה, כנגד יום החופשה שנוצל ישולם לעובד שכר השווה לשכרו הרגיל.

המעסיק יכול להוציא את העובדים שלו לחופשה מרוכזת בת 7 ימים לפחות, תוך מתן הודעה מוקדמת לכך.

5.5 ** דמי מחלה- כל עובד במהלך עבודתו צובר ימי מחלה אותם יוכל לנצל ולפדות במהלך מחלתו. מדי  חודש ניתן לצבור יום וחצי בגין מחלה ובסך הכל 18 ימי מחלה בשנה.

כאשר עובד יוצא לחופשת מחלה בעבור היום הראשון לא ישולם לו שכר. בעבור הימים השני והשלישי ישולם לו רק מחצית משכרו היומי, ובעבור ביום הרביעי ואילך למחלה ישולם לו מלוא שכרו.

עובד שיוצא לחופשת מחלה נדרש להציג אישור רפואשוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אויר, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם למעסיק בתוך 3 ימים.

לא ניתן לפטר עובד במהלך חופשת מחלה.

סיום יחסי העבודה:

6. יחסי העבודה יכולים שיסתיימו בפיטורין על ידי המעסיק או בהתפטרות מצידו של העובד שתהא מראש ובכתב.

כאשר מחליט מעסיק לבחון את המשך העסקתו של העובד בעבודה, עליו לזמן אותו לשיחת שימוע לפני פיטורין, כאשר במסגרת הזימון עליו לפרט את הסיבות שבגינן העובד נקרא לשיחת השימוע.

ההזמנה לשיחת השימוע צריכה להיות במכתב , מספר ימים בטרם ביצוע השיחה ועליה לכלול פרטים ספציפיים כגון: מועד ומקום עריכת השימוע, מול מי יערך השימוע, מהן העילות בגינן מוזמן העובד לשיחת השימוע. כמו כן יש ליידע את העובד כי הוא רשאי להגיע עם נציג מטעמו ואף עם חבר וועד ככל וישנו במקום העבודה.

מטרת השיחה היא לאפשר לעובד להתכונן לאפשרות שעבודתו תופסק והוא יפוטר ולמעשה לתת לו הזדמנות אמיתית וכנה להשמיע את דבריו ואת טענותיו כנגד הטיעונים שמעלה כלפיו המעסיק.

שיחת השימוע צריכה להתקיים כאשר למעסיק אין החלטה מגובשת מראש וחשוב שהוא יגיע לשיחת השימוע בנפש חפצה  ובניקיון כפיים.

שימוע שנערך אך למראית עין,הינו פסול ופגום ויכול להקנות לעובד פיצוי כספי בשל הליך פיטורין שאינו כדין.

לאחר עריכת השימוע ושמיעת טענות העובד על המעסיק לקבל החלטה ולהעבירה לידי העובד. מומלץ שלא למסור את ההחלטה באותו היום אלא לשבת ולבחון את דבריו ורק לאחר מכן לקבל החלטה אמיתית ושקולה.

עם קבלת ההחלטה בדבר פיטורי העובד, יש למסור הדבר לידיעתו.

7. הודעה מוקדמת לפני פיטורין

עובד או מעסיק שהחליטו לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים, צריכים למסור במעמד הודעת ההתפטרות/פיטורין גם הודעה מוקדמת.

הפיטורין/ ההתפטרות אינם נכנסים לתוקפם באופן מידי אלא רק לאחר מתן הודעה מוקדמת בטרם פיטורין/ התפטרות ושמטרתה לתת לצד השני זמן הסתגלות ומציאת מקום עבודה חלופי/ עובד חלופי.

ככל והמעסיק פיטר את העובד אך באופן מידי ולא נתן לו הודעה מוקדמת, יחוייב המעסיק בתשלום תקופת ההודעה המוקדמת במלואה.

לא ניתן לנצל את ימי החופשה הצבורים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת אלא אם מתקבלת הסכמת המעסיק ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה.

לא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת לתקופת שירות במילואים

עובד שהתפטר ולא נתן הודעה מוקדמת כנדרש על פי הוראות החוק – רשאי המעסיק לנכות משכרו את גובה הסכום שהיה משולם לו בעבור תקופת ההודעה המוקדמת.

הזכות להליך שימוע תקין

הזכות להליך שימוע תקין

הזכות לקיים הליך שימוע בטרם קבלת החלטה על פיטורי עובד, אינה קבועה באילו מחוקי העבודה. הליך השימוע הינו למעשה יציר הפסיקה ומטרת לקיים הליך פיטורין תקין, פטור מהחלטות הנגועות בסממנים לא מקצועיים , תוך שהוא נותן לעובד הזדמנות אמיתית והוגנת להשמיע את דבריו כנגד הפיטורין.

פיטורי עובד מבלי שנערך לו שימוע כדין, הינם פסולים ועלולים לעלות למעסיק אלפי שקלים ככל ויחליט העובד לתבוע בבית הדין לעבודה

כיצד עורכים הליך שימוע תקין?

על מנת לקיים את הליך השימוע באופן תקין ראשית יש להזמין את העובד לשיחת השימוע.

ההחלטה בדבר פיטורי העובד יכולה להתקבל רק לאחר עריכת השימוע – המעביד צריך להיות נקי כפיים ולנהל את השימוע בתום לב.

יש לזמן את העובד לשיחת שימוע זמן סביר מראש כדי שיוכל להיערך בטרם קיום השיחה.

מכתב ההזמנה לשימוע צריך לפרט מתי ומול מי יערך השימוע, באיזה מקום הוא יערך ומהן הסיבות בגינם העובד מוזמן לשיחת שימוע ושבשלן הוא עומד בפני פיטורין. יש לציין כי באפשרות העובד להגיע מיוצג לשיחת השימוע וכן כי אם במקום העבודה יש ועד עובדים, אזי יכול נציג הוועד להשתתף בשיחת השימוע אם העובד מעוניין בכך.ו

מכתב הזמנה לשימוע שאינו כולל את כל הפרטים הללו מעלה ספק בדבר נכונותו ועלול לגרום לקבלת ההחלטה כי השימוע נערך שלא כדין

במהלך שיחת השימוע עצמה

יש לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו כנגד הנימוקים לפיטוריו, כפי שפורטו בכתב ההזמנה. יש לתת לדברי העובד את המשקל הראוי מתוך רצון אמיתי לבחון את המשך ההעסקתו ולא משום שההחלטה כבר התקבלה מראש.

יש לאפשר לעובד לעיין במסמכים של המעסיק, עליהם הוא מסתמך. על המעסיק להפנות את העובד לאירועים ספציפיים שהיוו את הסיבה לזימון העובד לשימוע

נקודות חשובות

תמיד ניתן לבקש לדחות את מועד השימוע אם לא ניתן מספיק זמן מראש או אם אחד מהפרטים שאמורים להירשם במכתב ההזמנה לשימוע אינו מופיע.

לאחר שיחת השימוע

לאחר שיחת השימוע ולאחר שנשמעו דברי העובד ביחס לטענות שהועלו כלפיו, על המעביד לקבל החלטה בדבר המשך העסקת העובד.

את ההחלטה יש לקבל לאחר שקילת ובחינת מלוא הדברים שנאמרו בשיחת השימוע ולא כלאחר יד.

יש למסור את ההחלטה לעובד בכתב.

חשוב לזכור שהחלטה שמתקבלת בתוך פרק זמן קצר (קרי יום, מספר שעות) תיחשב על ידי בית הדין לעבודה כהחלטה שהיתה ידועה מראש ולכן רצוי למסור החלטה בדבר המשך העסקת העובד לאחר שקילת הטענות, דבר שלוקח  יום –יומיים באופן סביר.

האם אתם זכאים לתשלום על ימי החג?

מעניין אתכם לדעת האם אתם זכאים לתשלום על ימי החג? או אולי שאתם המעסיקים פטורים מתשלום דמי חגים לעובדיכם?

הנה מספר עובדות שחשוב לקרוא ולזכור

ישנם 9 ימי חג (יהודיים) בשנה והעובד יהיה זכאי לתשלום עבור ימי החג שבהם נעדרו מעבודתם רק בהתקיים 3 תנאים:
1.עובד בשכר
2.וותק מעל 3 חודשים
3.עבד יום לפני החג ויום לאחר החג (וככל שנעדר נעשה הדבר בהסכמת המעסיק).

בעבור חג שיחול ביום השבת לא יהיה העובד זכאי לתשלום ובמקומות בהם נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים (א-ה) גם חגים שיחולו ביום שישי לא יקנו זכאות לתשלום בגינם, שהרי ממילא העובד לא נוהג לעבוד ביום זה.
ומה קורה לגבי עובד אשר עובד בפועל במהלך יום החג? במקרה זה, זכאי העובד לקבל גמול נוסף על עבודתו.
עובד שעבד במהלך החג יהיה זכאי לתוספת של 50% משכרו הרגיל עבור כל שעת עבודה.

שעות נוספות בזמן עבודה בחגים, מזכות את העובד בגמול נוסף, כאשר בעבור השעתיים הנוספות הראשונות ישולמו 175% ובעבור שאר השעות הנוספות ישולמו 200% – תוספת של 50% לשכר הרגיל בעד כל שעת עבודה .

** ראוי לציין כי עובד שהוא בן למשפחה שכולה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה והטרור והיעדרותו לא תיפגע בזכותו לתשלום דמי חג בעד יום העצמאות.
** עובדים זרים בתחום הסיעוד לא יהיו זכאים לדמי חג בעד עבודתם במהלך החג אולם הם כן זכאים לפיצוי בשווי שכר עבודה של יום עבודה.
** יש לזכור כי צו ההרחבה בעניין דמי חגים אינו חל על כלל העובדים במשק ויתכנו מקרים בהם יהיו זכאים העובדים לתנאים מיטיבים בהתאם לצווי ההרחבה החלים עליהם במקום עבודתם.

לבדיקת זכאותכם ו/או חובתכם בתשלום דמי חג, מוזמנים לפנות למשרדנו.

חזקת התא המשפחתי

חזקת התא המשפחתי
או "לא תמיד חייבים לשלם מיסים"…

מאמר זה עוסק בהיקף תחולת חזקת התא המשפחתי לעניין שיעורי מס רכישה ומס שבח. מטרתו לבהר באילו מקרים או/ו מצבים זכאי מוכר דירת מגורים לפטור ממס שבח, ובאילו סיטואציות חלה עליו חבות המס. במאמר יאוזכר פס"ד פלם (להלן:"הלכת פלם")1 אשר מתקף את מועד החלת חזקת התא המשפחתי למועד יצירת התא,ומבהר מהו הדין האמור בהכלת מס שבח על נכסים טרם יצירת התא המשפחתי,

וכן בהתייחס להסכם ממון הקיים בין בני הזוג או/ו קיומם של נכסים חיצוניים בחזקתו של אחד מבני הזוג. על כל כך נרחיב במאמר שלהלן.

מהי חזקת התא המשפחתי?

חזקת התא המשפחתי הינה קבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963 הן לעניין שיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת  דירה יחידה , והן לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.

מהי המשמעות של חזקת התא המשפחתי בחוק?

ההיבטים של מס שבח בנושא חזקת התא המשפחי בחוק : פרק חמישי  לחוק, שעניינו פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, קובע  כי "לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים–כמוכר אחד".

הווה אומר, המוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת הדירה אם לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת הזכאית לפטור ממס. אולם, אם בת זוגו של המוכר מכרה דירה בתקופה האמורה, הלה לא יהיה זכאי בעת העסקה לפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של המוכר, שאינם נשואים.

ההיבטים של מס רכישה בנושא חזקת התא המשפחי בחוק, סעיף 9  לחוק מגדיר את המונח "דירה יחידה" כ"דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור. על-פי סעיף  16א; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה,

דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני התאריך  1 בינואר 1997 , או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ-25%".

סעיף 9 (ג1א) לחוק קובע חזקה לפיה "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים,

למעט ילד נשוי – כרוכש אחד". מסעיף זה נובע כי אם אדם רכש דירת מגורים, שהיא דירתו היחידה, הלה לא יהיה זכאי לשיעורי מס רכישה מופחתים, אם לבת הזוג של הרוכש, יש דירה או חלק מדירה העולה על 25%, הרשומים על שמה. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של הרוכש, שאינם נשואים.

פרשנות בנושא חזקת התא המשפחתי:

ביום 12.4.2011 פורסמה הוראת ביצוע 5/2011 על ידי רשות המיסים, אשר עוסקת בהשלכות חזקת התא המשפחתי הן בנוגע למס השבח והן בנוגד למס הרכישה. פסק הדין המנחה בעניין תחולת חזקת התא המשפחתי ברכישת דירה יחידה כאשר בבעלות אחד מבני הזוג דירה נוספת מלפני הנישואין הינו ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123.

בפסק דין זה נקבע כי יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק ממועד יצירת התא וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנישואין ולא לפני כן. בעניין זה בין בני הזוג נחתם הסכם ממון אשר קבע כי הנכסים שנרכשו לפני הנישואין יישארו בבעלות נפרדת. בית המשפט העליון מנמק את הכרעתו, בין היתר, בכך שהחזקה נקבעה כהוראה הנוגדת תכנון. לפיכך, מקום בו עוד לא נוצר כלל התא המשפחתי, אין חשש לניצול לרעה של הקלת המס על ידי יחוס דירות באופן מלאכותי לבני המשפחה השונים.

השלכות הנובעות מהלכת פלם ומהוראת הביצוע:

מה ההשלכות של הלכת פלם בהעדר הסכם ממון בין בני זוג; מה קורה עם דירה נוספת שנרכשת רק על ידי אחד מבני הזוג, שעבורו זו דירה ראשונה; האם יש השלכה להלכת פלם על הפטור במס שבח בעת מכירת דירת מגורים; יישום ההלכה לאחר פירוק התא המשפחתי.

1.תחולת הלכת פלם בהעדר הסכם ממון וביחס לנכסים חיצוניים (ירושה, מתנה): נקבע כי הלכת פלם חלה על בני הזוג בין אם יש הסכם ממון ובין אם לאו, ללא קשר למועד הנישואין (קרי לפני או אחרי כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973).

בית המשפט קבע כי אין תחולה לחזקת התא המשפחתי לעניין מס רכישה, בנוגע לדירות שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואים (להלן: "נכסים חיצוניים"), וכי קו הגבול לתחולת החזקה הוא הקו של יצירת התא המשפחתי. באשר לנכסים חיצוניים נקבע כי אין ליצור שיתוף בנכסים חיצוניים למעט במקרים חריגים: מגורים משותפים, מימון משותף, תשלום משכנתא משותף ודמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף.

במקרה שקיים הסכם ממון אשר מכריע בשאלת הזכויות הקנייניות של בני הזוג, וכן מתקיים אחד מהמקרים החריגים שלהלן, הסכם הממון גובר ובהתאם להלכת פלם לא ניתן להחיל על נכס שכזה את חזקת התא המשפחתי.

2. יישום הלכת פלם ברכישת דירת מגורים על שם אחד מבני הזוג לאחר שנוצר התא המשפחתי: ללאה דירה מלפני הנישואין. לאחר הנישואין רכש בעלה יעקב דירה על שמו בלבד. במקרה זה, יש לראות את לאה כמי שרכשה מחצית מהדירה הנוספת, ולכן מחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה שנייה ומחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה ראשונה.

עמדת רשות המיסים היא שיש לראות את בן הזוג שלו דירה מלפני הנישואין (בן הזוג הראשון), כמי שיש לו דירה נוספת במהלך הנישואין, על אף העובדה שבן הזוג השני רכש אותה על שמו בלבד במהלך הנישואים. כך יראו את בן הזוג הראשון כמי שרכש דירת מגורים נוספת ויחולו מדרגות מס הרכישה המתחייבות בשל דירה שנייה ואת בן הזוג השני כמי שרכש דירה יחידה.

3. יישום הלכת פלם לגבי הפטור ממס שבח: בערעור שונה 2979/97 דינה מור ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ב"ש [פורסם בנבו],

נקבע שאדם אשר רכש דירה לפני הנישואין ומבקש למכור אותה במהלך הנישואין, לא תשלל זכותו לפטור בשל פטור שנוצל על ידי בן הזוג האחר לפני שנוצר התא המשפחתי.

כעת עולה השאלה מה לגבי דירה משותפת שנרכשה במהלך הנישואין. האם גם במקרה זה יוכל אותו בן זוג שטרם ניצל את זכאותו ליהנות מהפטור על אף שבן הזוג השני ניצל כבר את הפטור לפני הנישואין? עמדת רשות המסים היא שכן. קרי, במכירת חלקו של בן הזוג שניצל את הפטור לפני הנישואין יבוא במניין הפטורים הפטור שניצל לפני הנישואין בעוד לבן זוגו לא יבוא הפטור שנוצל במניין הפטורים.

4. יישום הלכת פלם לאחר פירוק התא המשפחתי: עמדת הרשות היא כי כמו שנפסק בהלכת פלם, יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק בעת קיומו של התא כך גם במקרה של פירוק התא לא ניתן להביא בחשבון במניין הפטורים את אותם הפטורים שניצל בן הזוג השני במהלך קיומו של התא המשפחתי.

 יש לציין כי ניתן לתקן שומה תוך 4 שנים מיום שאושרה, בין היתר במקרה של טעות, ולכן ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה לפי הלכת פלם והוראת הביצוע האמורה.

1.ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123