על פי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון לפי החוק, חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקי עליהם נרחיב בהמשך. המשמעות היא כי מעתה יחויבו  עורכי דין ורואי חשבון לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה העסקית, לשמור את המסמכים , ובעת שיידרשו לכך, להציגם  בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

המשמעות היא כי מרגע כניסתו של תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון, לא תתאפשרנה ביצוען של עסקאות שיפורטו להלן ללא מילוי הטופס הבודק את מקורות ההון לעסקה, תיוק מסמכים אלו והיותם נגישים לפיקוח מלא שייאכף על-ידי משרד המשפטים.

 מה בעצם מוגדר על-פי התיקון לחוק "שירות עסקי"?

 להגדרה זו נכנסות כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

  1.קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן.

  2. קנייה או מכירה של עסק.

  3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות

   ערך ונדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1

   עד 4 ו–6 לתוספת השלישית לחוק.

  4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.

  5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 כיצד בעצם ייאכף החוק-ייושם הלכה למעשה על ידי העורך דין/רואה חשבון נותן ה"שירות העסקי":

 1.נותן השירות העסקי לא יממש את העסקה אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של לקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין. היה  הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד. 

 2. נותן השירות -עורך הדין או רו"ח ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

 א. פרטי הזיהוי של מבצע העסקה-לקוחו.

 ב. כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

 ג. שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו את בסייג מסויים שכן לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על  פעולות בפיקוח בית משפט.

 ד. נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.

 ה. אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות. 

 מהו הרקע שקדם להצעה זו לתיקון 13 בחוק הלבנת הון: 

בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים הנוגעים באכיפה של עבירות הלבנת הון בינלאומיות מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים – עורכי דין ורואי חשבון – בפעילות של הלבנת הון. גורמים עבריינים ולעיתים אף גורמי טרור או כאלו המממנים טרור עשו שימוש לרעה באצטלה המכובדת של נותני השירות-עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים אותם נאמנה. בעצם, נותני השירות כעת נקראים לעמוד בתווך של עסקאות שיש בהן הלבנת הון ולשמש כמעין שומרי הסף לעסקאות הללו, כאשר חלה עליהם חובת פיקוח של המדינה לבדוק את כשרותן של העסקאות.

הפער האתי של התיקון לחוק הלבנת הון: תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון מייצר בעצם דיסונס. מחד, חלה על עורך הדין/רואה החשבון חובת יחסי החיסיון של עורך דין/רו"ח-לקוח. החובה לשמור על צנעתו ופרטיותו שבין השאר כוללת גם את מקורות הכנסתו. ומאידך כעת נדרש מנותני השירות שלהלן לתשאל ולהחתים את לקוחותיהם במסמכים המחייבים אותם לציין את מקורות ההון המשמשים לביצועה של העסקה. פער זה  מהווה מכשלה מסוימת למימוש אותה זכות לחיסיון של הלקוח.

ומה אם מקור הכסף הינו לגיטימי לחלוטין?, אך תוצר של פעולה שנעשתה בהיחבא כגון רומן חסוי עם בן/בת זוג בעלי ממון, עבודה חוקית שנשמרת חשאיותה מסיבות שונות ,או צוואה/זכייה חד פעמית בהגרלה חוקית שמומשה על ידי הלקוח לביצוע עסקה זו והלה אינו רוצה לחשוף פרטים אלו בפומבי מטעמי צנעה ושמירת פרופיל נמוך. כל הנ"ל מעמידים כעת  את הלקוחות חשופים בצריח. על כן יש לבדוק כיצד ניתן לרכך את  התיקון לחוק בכדי שתמוזער אותה פגיעה ביחסים קרדינליים אלו של נותן השירות עם לקוחו. יחסים אלו פעמים רבות באים לידי ביטוי בחשיפה של פרטיו האינטימיים/המהותיים ביותר של הלקוח בפני עורך דינו-רואה החשבון, והיותם חשופים לפיקוח פוגעים בפרטיותו של הלקוח וביכולת שלו להיות גלוי עם הצד נותן השירות, לעיתים יש חשיבות מכרעת לפתיחות זו שכעת עלולה להיפגם.

על כך יש ליתן את הדעת…

 מי מאיתנו משרתי המילואים הפעילים לא מתנסה בחוויה הזו לפחות פעם בשנה: לסדר את הפקלאות, להתריע למשפחה, בעבודה ובכלל לכל הסובבים על היעדרות ממושכת, לנשק את האשה והילדים לשלום (אם יש), ולהתייצב אחר כבוד לשירות מילואים פעיל. לעיתים, מדובר בשירות בשטח,  כזה המנתק אותך מכלל הציוויליזציה (מכשיר הסלולאר שלך).

ומה הדין לגבי מילואימניק שהינו בעל עסק עצמאי? לא פשוט כלל! כבעל עסק עצמאי, כאשר הינך נקרא להתייצב, ועושה זאת באהבה ומתוך תחושת שליחות לאומית, אתה נדרש בעצם להקפיא/לעצור בצורה מסויימת פעילות. הדברים מתבטאים ביתר שאת בעסקים קטנים יחסית (עוסק מורשה, עוסק פטור), במקצועות חופשיים-עו"ד, רו"ח, אדריכלים וכדומה, עסקים של בנאדם אחד (One man show), ועוד. יציאה כזו לשירות מילואים פעיל, לפעמים לשבועות רבים, עלולה לעיתים לפגוע בפעילותו התקינה והשוטפת של העסק, להביא להפסד לקוחות, הפחתה בהיקף הפעילות, פגיעה בפוטנציאל סגירת לקוחות חדשים-ובעיקר ביכולת לטפל באופן שוטף בלקוחות קיימים. מעבר לזאת, כל ההוצאות הקבועות החלות על בעל עסק עצמאי, שכירות משרד, תקורות שוטפות-ביטוח, ארנונה וכדומה ועוד הוצאות קבועות (Fixed costs) למינהן, לא עוצרות באדום, עת עוטה בעל העסק את מדי הצבא ומקדיש את זמנו לביצוע השמ"פ (שירות מילואים פעיל).  כל האמור לעיל עלולים לייצר וואקום לא פשוט על כתפי המילואימניק העצמאי, אשר שב הביתה ונכנס למרתונים של השלמת הזמן החסר, לעיתים כאלה הנמשכים שבועות רבים לאחר המילואים, ובל נתאר את הSwitch המנטאלי המתבקש במעברים חדים אלו שבין שירות מילואים לבין הפעילות העסקית הרוטינית. אתה נדרש לחזור במהרה לאותה נקודה בה נטשת את העסק, חד ומפוקס. לא פשוט כלל…

 רוחות בשורה חדשות -תגמול מוגדל למשרת מילואים עצמאי

 על שולחן הכנסת מונחת כעת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים מוגדלים לעצמאי בשירות מילואים), התשע"ה–2015. בדברי ההסבר להצעה צוין, שעל מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים. 

 1.תיקון סעיף 272   1.תיקון סעיף 272

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995(1), בסעיף 272(א)(2), אחרי "הכנסתו הממוצעת" יבוא "כשהיא מוכפלת ב-1.25".

דברי הסבר לתיקון בסעיף 272 לחוק הביטוח הלאומי-תגמולי מילואים

עצמאים רבים נאלצים לשלם מחיר כלכלי כבד ולעיתים אף להעמיד בסכנה ממשית את מקור ההכנסה שלהם, כאשר הם נקראים למילואים.

בחוק כיום אין פיצוי על הכנסתו הריאלית של המבוטח העצמאי, לעומת המבוטח השכיר, שבכל מקרה, יקבל תמיד פיצוי על ההכנסה שהוא הרוויח לפני יציאתו למילואים.

כאשר עובד עצמאי יוצא לשירות מילואים, העסק מושבת כי אין מי שיחליף אותו, והתגמול הכספי אינו מכסה את ההפסדים בשל ההיעדרות, כגון הוצאות משתנות והוצאות קבועות, הכוללות שכר דירה, מסי עירייה, טלפון, משכורות עובדים ועוד. 

על מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים.

 מטרת הצעת חוק זו לתקן את ההפליה המפורטת לעיל ולהציע שיטה הוגנת ונכונה יותר שתיתן מענה הולם לבעיות של חיילי המילואים העצמאים. 

 הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת יצחק הרצוג וגילה גמליאל (פ/1599/19).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ט בתמוז התשע"ה – 6.7.15

(1) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

**משרדינו תומך במשרתי מילואים פעילים, ועורך דין מאור אסולין הינו סמג"ד מילואים פעיל