יצרנו הלכה חדשה – האופציות יחולקו במועד המימוש

אנו שמחים מאוד לבשר לכם, כי בתיק בו מטפל משרדנו בשיתוף עם עו"ד שמואל מורן מאז ינואר 2014, ניתנה לפני מספר ימים החלטה של בית המשפט העליון, אשר כוננה הלכה חדשה בתחום דיני המשפחה בישראל.

כב' השופט מני מזוז מבית המשפט העליון, דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולמעשה אישרר את ההכרעות הקודמות שהתקבלו הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית המשפט המחוזי, שקבעו לראשונה ובאופן תקדימי, כי אופציות שהתקבלו אצל מי בני הזוג במהלך חיי הנישואין, ונקבעו כחלק מהרכוש המשותף,יחולקו בהתאם לשווין במועד המימוש ולא בהתאם לשווי במועד הפרידה (מועד הקרע).

מדובר בבני זוג, אשר נישאו בשנת 2001 וחיו יחדיו עד שנת 2012. במהלך חיי הנישואים, קיבל הבעל אופציות ממקום עבודתו דאז – חברת הייטק בה כיהן כשותף מייסד ולקח חלק בכל שלבתי הקמתה והתפתחותה.

במסגרת הליכי הגירושין עתרה האישה לקבל מחצית מאותן אופציות שקיבל הבעל. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי מדובר באופציות משותפות, אלא רק על האופן בו יבוצע האיזון בהן. הבעל טען כי יש לבצע את האיזון על פי שווין של האופציות במועד בו נפרדו הצדדים (מועד הקרע). מנגד, האשה שכאמור יוצגה על ידי משרדנו בשיתוף עם עו"ד שמואל מורן, טענה שהיות והאופציות נצברו במהלך החיים המשותפים, ואין מחלוקת על היותן משותפות לצדדים, יש מקום, מכוח עקרונות "הצדק, ההגינות והשוויון", לאפשר לה להיות שותפה להמשך "החלום" המשותף וליהנות מהפירות, קרי לקבל את חלקה בעת מועד המימוש של האופציות, במיוחד כאשר זרעי אותו "חלום", נשתלו במהלך החיים המשותפים.

חשוב לציין, כי מבחינת האשה, הפיתרון המועדף היה לקבל את חלקה באופציות בעין, קרי שחלק מהאופציות יועברו לבעלותה, אך בשל מגבלות החברה וכתבי האופציות, הדבר לא התאפשר.

בחודש יוני 2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 10339-03-12 כב' השופט נחשון פישר), אשר הכריע לטובת האשה וקבע כי יש למנוע פגיעה כלכלית בה. חלוקת האופציות על פי שווין במועד הפירוד, כפי שביקש הבעל היה גורם לפגיעה כאמור. בית המשפט סקר את הפסיקה בעניין זה, וקבע, כי לאור עקרונות העל של דיני המשפחה, יש מקום לחרוג מהעיקרון שקובע כי בעת פירוד יש מקום לבצע הפרדה כלכלית מוחלטת בין הצדדים.

בית המשפט קבע עוד, כי כאשר על הפרק עומדת לצדדים הזדמנות לקבל סכומי כסף משני חיים, כתוצאה ממימוש האופציות, יש מקום לאפשר לשניהם ליהנות מפירות האופציות, על אף שבפועל הן מוחזקות על ידי הבעל בלבד.

הבעל ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי מרכז. ביום 13.9.18, בפסק דין ארוך ומנומק של השופטים כב' השופטת מ.ברנט, כב' השופט צ.ויצמן וכב' השופטת ח.קיציס (עמ"ש 19796-09-17), נדחה הערעור, תוך שבית המשפט מאמץ את מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה, ואת הקביעה לפיה יש להותיר את מועד חלוקת האופציות, על פי שווין במועד המימוש העתידי ולא במועד הקרע.

בית המשפט המחוזי, סקר הן את הקביעות של בית המשפט לענייני משפחה והן את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים וקבע באופן ברור, כי הפיתרון הראוי, הנכון והצודק ביותר הוא, דחיית מועד חלוקת שווי האופציות למועד מימושן בפועל, תוך קביעת מסמרות מהותיות בעניין זה.

הבעל לא אמר נואש ובחודש אוקטובר 2018 הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בע"מ 7482/18). כאמור, לפני מספר ימים, כב' השופט מזוז, לאחר שעיין בפסקי הדין של הערכאות הקודמות וכן בתגובה לבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידינו, החליט כי אין מקום לחרוג מהקביעות אודות אופן החלוקה של האופציות ודחה את בקשת רשות הערעור.

המשמעות המיידית היא, כי מיום 11.2.19 קמה הלכה חדשה בדיני המשפחה. מהיום אמרו – אופציות שצבר אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואים, יחולקו במועד המימוש שלהן!

ולא במועד שנקבע כקובע לצורך ההפרדה הרכושית בין הצדדים. באותו מועד, יוגדר היקף הרכוש המשותף הנתון לחלוקה, אך ככל ויהא צורך בכך, האיזון בפועל יעשה במועד מאוחר יותר, על מנת למונע חלוקה לא שוויונית של הרכוש ו/או קיפוח של מי מבני הזוג.

מדובר בהלכה מרחיקת לכת, שלמעשה משנה את האופן בו מתחלק רכוש משותף בעת גירושין, במיוחד כאשר בין הנכסים העומדים לפירוק, מצויות אופציות ו/או מניות ו/או נכסים אחרים ששווים עשוי להשתנות דרמטית בחלוף הזמן.

משרדנו שמח מאוד להיות שותף לכינון ההלכה החדשה, שבעיקרה עומד עיקרון השוויון והצדק, שהינו ערך שמשרדנו דוגל בו וחרט על דגלו כחלק מהשירות שאנו מעניקים ללקוחותינו.

פרטים נוספים על פסקי הדין, תוכלו לקרוא כאן:

אתר דה-מרקר

 תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון

השבוע נכנס לתוקף  תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון. מהי המשמעות של תיקון זה? איזה חובה חלה כעת על עורכי דין ורואי חשבון בעת מתן שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקאות? מהו הרקע שקדם לתיקון זה בחוק הלבנת הון?  אילו סוגיות אתיות עולות כפועל יוצא של התיקון? על כך נרחיב במאמר זה.

 על פי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון לפי החוק, חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקי עליהם נרחיב בהמשך. המשמעות היא כי מעתה יחויבו  עורכי דין ורואי חשבון לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה העסקית, לשמור את המסמכים , ובעת שיידרשו לכך, להציגם  בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

המשמעות היא כי מרגע כניסתו של תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון, לא תתאפשרנה ביצוען של עסקאות שיפורטו להלן ללא מילוי הטופס הבודק את מקורות ההון לעסקה, תיוק מסמכים אלו והיותם נגישים לפיקוח מלא שייאכף על-ידי משרד המשפטים.

 מה בעצם מוגדר על-פי התיקון לחוק "שירות עסקי"?

 להגדרה זו נכנסות כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

  1.קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן.

  2. קנייה או מכירה של עסק.

  3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות

   ערך ונדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1

   עד 4 ו–6 לתוספת השלישית לחוק.

  4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.

  5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 כיצד בעצם ייאכף החוק-ייושם הלכה למעשה על ידי העורך דין/רואה חשבון נותן ה"שירות העסקי":

 1.נותן השירות העסקי לא יממש את העסקה אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של לקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין. היה  הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד. 

 2. נותן השירות -עורך הדין או רו"ח ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

 א. פרטי הזיהוי של מבצע העסקה-לקוחו.

 ב. כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

 ג. שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו את בסייג מסויים שכן לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על  פעולות בפיקוח בית משפט.

 ד. נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.

 ה. אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות. 

 מהו הרקע שקדם להצעה זו לתיקון 13 בחוק הלבנת הון: 

בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים הנוגעים באכיפה של עבירות הלבנת הון בינלאומיות מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים – עורכי דין ורואי חשבון – בפעילות של הלבנת הון. גורמים עבריינים ולעיתים אף גורמי טרור או כאלו המממנים טרור עשו שימוש לרעה באצטלה המכובדת של נותני השירות-עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים אותם נאמנה. בעצם, נותני השירות כעת נקראים לעמוד בתווך של עסקאות שיש בהן הלבנת הון ולשמש כמעין שומרי הסף לעסקאות הללו, כאשר חלה עליהם חובת פיקוח של המדינה לבדוק את כשרותן של העסקאות.

הפער האתי של התיקון לחוק הלבנת הון: תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון מייצר בעצם דיסונס. מחד, חלה על עורך הדין/רואה החשבון חובת יחסי החיסיון של עורך דין/רו"ח-לקוח. החובה לשמור על צנעתו ופרטיותו שבין השאר כוללת גם את מקורות הכנסתו. ומאידך כעת נדרש מנותני השירות שלהלן לתשאל ולהחתים את לקוחותיהם במסמכים המחייבים אותם לציין את מקורות ההון המשמשים לביצועה של העסקה. פער זה  מהווה מכשלה מסוימת למימוש אותה זכות לחיסיון של הלקוח.

ומה אם מקור הכסף הינו לגיטימי לחלוטין?, אך תוצר של פעולה שנעשתה בהיחבא כגון רומן חסוי עם בן/בת זוג בעלי ממון, עבודה חוקית שנשמרת חשאיותה מסיבות שונות ,או צוואה/זכייה חד פעמית בהגרלה חוקית שמומשה על ידי הלקוח לביצוע עסקה זו והלה אינו רוצה לחשוף פרטים אלו בפומבי מטעמי צנעה ושמירת פרופיל נמוך. כל הנ"ל מעמידים כעת  את הלקוחות חשופים בצריח. על כן יש לבדוק כיצד ניתן לרכך את  התיקון לחוק בכדי שתמוזער אותה פגיעה ביחסים קרדינליים אלו של נותן השירות עם לקוחו. יחסים אלו פעמים רבות באים לידי ביטוי בחשיפה של פרטיו האינטימיים/המהותיים ביותר של הלקוח בפני עורך דינו-רואה החשבון, והיותם חשופים לפיקוח פוגעים בפרטיותו של הלקוח וביכולת שלו להיות גלוי עם הצד נותן השירות, לעיתים יש חשיבות מכרעת לפתיחות זו שכעת עלולה להיפגם.

על כך יש ליתן את הדעת…

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים מוגדלים לעצמאי בשירות מילואים), התשע"ה–2015

עצמאי בשירות מילואים פעיל

 מי מאיתנו משרתי המילואים הפעילים לא מתנסה בחוויה הזו לפחות פעם בשנה: לסדר את הפקלאות, להתריע למשפחה, בעבודה ובכלל לכל הסובבים על היעדרות ממושכת, לנשק את האשה והילדים לשלום (אם יש), ולהתייצב אחר כבוד לשירות מילואים פעיל. לעיתים, מדובר בשירות בשטח,  כזה המנתק אותך מכלל הציוויליזציה (מכשיר הסלולאר שלך).

ומה הדין לגבי מילואימניק שהינו בעל עסק עצמאי? לא פשוט כלל! כבעל עסק עצמאי, כאשר הינך נקרא להתייצב, ועושה זאת באהבה ומתוך תחושת שליחות לאומית, אתה נדרש בעצם להקפיא/לעצור בצורה מסויימת פעילות. הדברים מתבטאים ביתר שאת בעסקים קטנים יחסית (עוסק מורשה, עוסק פטור), במקצועות חופשיים-עו"ד, רו"ח, אדריכלים וכדומה, עסקים של בנאדם אחד (One man show), ועוד. יציאה כזו לשירות מילואים פעיל, לפעמים לשבועות רבים, עלולה לעיתים לפגוע בפעילותו התקינה והשוטפת של העסק, להביא להפסד לקוחות, הפחתה בהיקף הפעילות, פגיעה בפוטנציאל סגירת לקוחות חדשים-ובעיקר ביכולת לטפל באופן שוטף בלקוחות קיימים. מעבר לזאת, כל ההוצאות הקבועות החלות על בעל עסק עצמאי, שכירות משרד, תקורות שוטפות-ביטוח, ארנונה וכדומה ועוד הוצאות קבועות (Fixed costs) למינהן, לא עוצרות באדום, עת עוטה בעל העסק את מדי הצבא ומקדיש את זמנו לביצוע השמ"פ (שירות מילואים פעיל).  כל האמור לעיל עלולים לייצר וואקום לא פשוט על כתפי המילואימניק העצמאי, אשר שב הביתה ונכנס למרתונים של השלמת הזמן החסר, לעיתים כאלה הנמשכים שבועות רבים לאחר המילואים, ובל נתאר את הSwitch המנטאלי המתבקש במעברים חדים אלו שבין שירות מילואים לבין הפעילות העסקית הרוטינית. אתה נדרש לחזור במהרה לאותה נקודה בה נטשת את העסק, חד ומפוקס. לא פשוט כלל…

 רוחות בשורה חדשות -תגמול מוגדל למשרת מילואים עצמאי

 על שולחן הכנסת מונחת כעת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים מוגדלים לעצמאי בשירות מילואים), התשע"ה–2015. בדברי ההסבר להצעה צוין, שעל מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים. 

 1.תיקון סעיף 272   1.תיקון סעיף 272

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995(1), בסעיף 272(א)(2), אחרי "הכנסתו הממוצעת" יבוא "כשהיא מוכפלת ב-1.25".

דברי הסבר לתיקון בסעיף 272 לחוק הביטוח הלאומי-תגמולי מילואים

עצמאים רבים נאלצים לשלם מחיר כלכלי כבד ולעיתים אף להעמיד בסכנה ממשית את מקור ההכנסה שלהם, כאשר הם נקראים למילואים.

בחוק כיום אין פיצוי על הכנסתו הריאלית של המבוטח העצמאי, לעומת המבוטח השכיר, שבכל מקרה, יקבל תמיד פיצוי על ההכנסה שהוא הרוויח לפני יציאתו למילואים.

כאשר עובד עצמאי יוצא לשירות מילואים, העסק מושבת כי אין מי שיחליף אותו, והתגמול הכספי אינו מכסה את ההפסדים בשל ההיעדרות, כגון הוצאות משתנות והוצאות קבועות, הכוללות שכר דירה, מסי עירייה, טלפון, משכורות עובדים ועוד. 

על מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים.

 מטרת הצעת חוק זו לתקן את ההפליה המפורטת לעיל ולהציע שיטה הוגנת ונכונה יותר שתיתן מענה הולם לבעיות של חיילי המילואים העצמאים. 

 הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת יצחק הרצוג וגילה גמליאל (פ/1599/19).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ט בתמוז התשע"ה – 6.7.15

(1) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

**משרדינו תומך במשרתי מילואים פעילים, ועורך דין מאור אסולין הינו סמג"ד מילואים פעיל