ציבור רחב בישראל בכלל, וזוגות צעירים בפרט, יותר מתמיד, מתקשים לרכוש דירות. מחירי הדיור מרקיעי שחקים, והמשכנתא מהווה נטל כלכלי לא קל מדי חודש. בנוסף, רבים אינם בקיאים בכל הקשור למושגים מעולם המשכנתאות, דבר המהווה אבן נגף ומרתיע מההתעמקות הנחוצה בנושא. רוצים לקחת משכנתא אך חוששים מלנקוט בצעדים שאינם נכונים? מבולבלים מעודף אינפורמציה  או לחילופין מרגישים בחוסר ידע בתחום? להלן מדריך ראשוני שיעזור לכם לעשות מעט סדר:

מהי משכנתא?

לרוב מדובר בהלוואה לשנים ארוכות, כאשר על נוטלי המשכנתאות לבחור את התמהיל הנכון והמסלול הטוב ביותר בעבורם, אשר להם משמעות כספית ניכרת. להבטחת החזר ההלוואה, הבנק משעבד את הנכס. שעבוד נכס מקרקעין נקרא משכנתא.

כיצד מקבלים הלוואת משכנתא?

על מנת שהבנק יאשר הלוואת משכנתא, נבדקים בקפדנות רבה נתוני המבקש – יכולת ההחזר שלו, שווי הנכס הנרכש ואופן רישום הנכס מבחינה משפטית:

להוכחת יכולת ההחזר – משכירים יידרשו  מספר תלושי משכורת, כאשר מעצמאים תידרש שומת מס אחרונה ואישור רו"ח.

לבדיקת שווי הנכס – הבנק ידרוש הערכת שווי ע"י שמאי מקרקעין מוסמך.

מצבו הרישומי של הנכס ייבדק ע"י הלשכה המשפטית של הבנק. הבנק ירצה לוודא שבעלותו של מוכר הנכס ברורה ונקייה מכל ספק – עיקול, שעבוד, משכנתא או זכות כל צד שלישי אחר. בנושא זה רבה חשיבותו של עורך-הדין מטעמכם: לא אחת קורה שעל פניו הנכס אינו נראה "נקי": עיקול, הערת אזהרה או כל שעבוד אחר המופיעים ברישום, עלולים לגרום לבנק לסרב לבקשת המשכנתא, והקונה המתוסכל נאלץ לוותר על דירה המתאימה לו מכל בחינה אחרת. עורך-דין מיומן ידע, במקרים רבים, לפעול למחיקת אותו מכשול, ולסלול את הדרך לקבלת האישור המיוחל מהבנק.

בחירת מסלולי הלוואה

לאחר קבלת האישור מהבנק, על רוכש הדירה לבחור את משך תקופת ההלוואה, ואת מסלול הריבית הרצוי לו.  ככל שההלוואה תתפרש על פני תקופה ארוכה יותר, ההחזר החודשי יהיה נמוך יותר, אך מי שיכול לעמוד בהחזר חודשי גבוה יותר, ובכך לקצר את תקופת ההלוואה – עשוי להנות מתנאי הלוואה טובים יותר. ישנם תנאי הלוואה רבים, כאשר כמובן שלכל אחד מן המסלולים יתרונות וחסרונות משלו:

  • הלוואות בהן הריבית קבועה מראש וקרן ההלוואה צמודה למדד (המשתנה).
  • הלוואות בריבית קבועה בלתי צמודה, בהן ההחזר החודשי קבוע לאורך כל חיי ההלוואה.
  • הלוואות על בסיס ריבית הפריים.
  • הלוואות צמודות למטבע חוץ.

ניתן גם ליצור תמהיל בו עבור חלק מההלוואה נבחר מסלול אחד, ולחלק – מסלול אחר.

מהי גרירת משכנתא?

מי שכבר רכש דירה משלו ורוצה לעבור לדירה חדשה, תמיד יוכל לגרור את המשכנתא מהדירה הקודמת לדירה אותה הוא רוצה לרכוש. במקרים הללו לא חל שינוי בתנאי ההלוואה – המסלול, עלות הריביות, והתקופה לאורכה משלמים את התשלומים נותרים זהים. כאשר מדובר בהלוואות אשר ניתנו על ידי משרד השיכון, ישנה אפשרות שיחול שינוי בתנאי ההלוואה. כל מי שרוצה לגרור את המשכנתא יוכל תמיד להגיש בקשה לבנק על מנת לקבל משכנתא נוספת, בכדי שיוכל לרכוש את הנכס החדש. ניתן לבקש גרירת משכנתא כאשר מוכרים את הדירה, בטרם מוצאים דירה חדשה, אך אפשרות זו בדרך כלל מוגבלת בזמן. 

סילוק משכנתא

לעיתים, התנאים הכלכליים של נוטלי המשכנתאות משתנים. למשל, הם קיבלו ירושה גדולה, הרוויחו הון מהעבודה או זכו בכסף רב, ואחד הדברים הראשונים שירצו לעשות הוא לסלק את המשכנתא. אולם, בכל הקשור למשכנתאות יש נושאים שחשוב לבדוק. אנשים אשר מעוניינים לסלק משכנתא, חייבים לברר עם הבנק, מהו קנס הפרעון המוקדם אותו יצטרכו לשלם בעבור סילוק המשכנתא. עלות הקנס נקבעת בהתאם לפער בין הריבית הממוצעת במשק, בעת סילוק המשכנתא, לבין הריבית בה בחר נוטל המשכנתא. בחלק מן המסלולים שפירטנו, אין כלל קנס בגין פרעון מוקדם.

מיחזור משכנתא

הלוואת המשכנתא היא ההלוואה הגדולה ביותר אותה ייקח אדם בחייו. התשלומים החודשיים מעיקים לא מעט. אולם, ניתן לשנות את תנאי המשכנתא, כך שייטיבו עם נוטלי המשכנתאות, זאת באמצעות מיחזור. מהלך זה הינו פופולארי למדי, מכיוון שתנאי המשכנתא משתנים. כלומר, מיחזור משכנתא משמעותו לקיחת הלוואה חדשה, בתנאים שונים לגמרי. לעיתים אנשים נטלו משכנתא עם ריבית קבועה. כאשר ממחזרים משכנתא, אפשר לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה, בזמן שהריבית על התשלומים הרבה יותר אטרקטיבית. ניתן גם לפרוס את החזרי המשכנתא על פני תקופה ארוכה יותר, באופן שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר ויעיק פחות על ההתנהלות הכלכלית השוטפת של נוטלי המשכנתא. עם זאת, חשוב לדעת, מיחזור משכנתא איננו חף מעלויות. בעת המיחזור, נוטלי המשכנתאות יחושו את עולה של הבירוקרטיה, יידרשו בתשלום עמלה, ולעיתים אף בתשלום קנס. זהו מצב קלאסי של עלות מול תועלת.

לסיכום, כל מי שנטל הלוואת משכנתא בעבר, רצוי שיהיה מודע לכך שניתן לפרוע אותה בפירעון מוקדם, כולה או חלקה, או למחזר אותה על מנת להקטין את ההחזר החודשי.

שנת 2017 בפתח וזוהי הזדמנות מצוינת לסקור את החוקים והשינויים שחלו בעולם העבודה ואשר התמורות בהם יבואו לידי ביטוי כבר מה -1.1.2017.

מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית

שינוי החקיקה הראשון שעתיד להיכנס לתוקפו מתייחס לעדכון מכסת ימי החופשה בחוק חופשה שנתית.

בהתאם לתיקון בחוק יתווסף יום חופשה אחד לכל עובד המועסק אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה עד חמש שנים ובמילים אחרות לעובד ששבוע עבודתו בן חמישה ימים יהיה זכאי כעת ל 12 ימי חופשה ( בעבר 10), ועובד ששבוע עבודתו בו 6 ימים יהיה זכאי כעת ל14 ימי חופשה ( בעבר 12).

התיקון לחוק חופשה שנתית עלה והתקבל ביוזמת חברת הכנסת רחל עזריה וח״כים נוספים והיא עברה בקריאה שניה ושלישית ב8.2.2012.
עיון בהצעת החוק מלמד כי מטרת התיקון היא להשוות את כמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של עד 4 שנים לכמות ימי החופשה של עובדים בעלי וותק של 5 שנים ומתוך מטרה שגם לעובדים בעלי וותק של עד4 שנים יהיה אפשרות לצבור 16 ימי חופש לכל שנת עבודה, זאת מתוך הראייה וההבנה כי חוקים, כדוגמת חוק חופשה שנתית שנחקק לפני ב-1951, כבר אינם תואמים לתנאים הרווחים כיום בשוק העבודה וכך בין היתר ניתן יהיה לצמצם את הפער קיים בין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג במרבית מדינות ארגון ה-OECD, שישראל נמנית עליהם, שהנם כ-20 ימים בממוצע, לבין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג בישראל.
הוספת ימי חופשה שנתית כאמור גם תאפשר להתמודד עם הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך ובין ימי העבודה במשק, המכביד מאוד על עובדים שהם הורים לילדים מכיוון שאם מנכים מימי החופשה הללו את ימי החגים, חופשות הילדים וימי המחלה הראשונים, הרי שאותם עובדים מוצאים עצמם בתוך פרק זמן של חודשים בודדים ללא ימי חופשה.
בהתאם לתיקון 15 לחוק חופשה שנתית נקבע כי למספר ימי החופשה השנתית בעלי וותק עד 4 שנים במקום העבודה או אצל אותו מעסיק יתווספו 2 ימי חופשה. מהלך זה יתבצע בשתי פעימות, כאשר הפעימה הראשונה נכנסה לתוקפה כבר ב 1.7.16 והגדילה את מספר ימי החופשה ל-15 ימי חופשה. הפעימה השניה תכנס לתוקפה ביום 1.1.2017, ומספר ימי החופשה יעלה ל-16 ימים.
יש לציין מדובר בימי חופשה ברוטו והם כוללים את ימי המנוחה השבועית.
כדי לפשט את העניין מצורפת טבלה המציגה את ימי החופשה לעובד עד 4 שנות וותק לפני ולאחר התיקון לחוק.

המצב המשפטי זכאות לימי חופשה ברוטו שבוע עבודה בן 5 ימי עבודה שבוע ימים בן 6 ימי עבודה
לפני התיקון 14 10 12
1.7.16-1.1.17 15 11 13
1.1.2017 ואילך 16 12 14

חוק שכר מינימום

ב1.1.2017 יכנס לתוקפו תיקון לחוק שכר מינימום ( הפעימה השלישית) וממועד זה יעודכן שכר המינימום על 5,000 ₪ ( 26.88 ש״ח לשעה). בעניין שכר המינימום נזכיר כי בסוף שנת 2017 יעודכן שכר המינימום פעם נוספת ( פעימה רביעית)  ויעמוד 5300 ש״ח. 

ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות ונשיאות הארגוניים העסקיים בדצמבר 2014, נקבע כי שכר המינימום יעלה עד לגובה של 5,000 ש״ח ב-3 פעימות.
פעימה ראשונה נכנסה לתוקף ב-1.4.2015 ושכר המינימום שעמד על 4,300 ש״ח, עודכן ל-4,650 ₪. בפעימה 2 שהתקבלה ב-1.7.2015 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש החל מחודש ינואר 2017 תתעדכן עליית שכר המינימום בפעם השלישית כך שכשר המינימום יעלה ויעמוד על 5000 ש״ח.
ההסכם הקיבוצי קבע כי עליית שכר המינימום תתאפשר רק אם יוצא לו צו הרחבה שיחיל אותו על כל המשק או שתוכנו יאומץ בחקיקה, ובעקבות זאת אושר, בחקיקת בזק, תיקון לחוק שכר מינימום המחיל את עקרונות ההסכם על כל העובדים במדינה. נוסיף בהערת אגב כי בחודש 3/2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף לפיו תתקבל עלייה נוספת בשכר המינימום ( פעימה רביעית) והוא ויעודכן ל-5300 ש״ח. עלייה זו מותנית בהוצאת צו הרחבה או תיקון חקירה שיכיל את פרטי ההסכם על ככלל המשק. במידה יוצא צו הרחבה שיכיל את פרטי ההסכם הקיבוצי על כלל העובדים.

פנסיה

עדכון שלישי שיכנס לתוקף הוא לעניין גובה ההפרשות הפנסיוניות. החל מינואר 2017 שיעור ההפרשות הפנסיוניות יעמוד על 18.5% משכר העובד ( 6%  – חלק העובד לתגמולים, 6.5%- חלק המעסיק לתגמולים ו-6% חלק המעסיק לפיצויים).

לא רק העובדים השכירים זוכים להטבה בהפרשות לפנסיה אלא גם החל ממועד זה יחוייבו העצמאים בביצוע הפרשות פנסיוניות, כאשר עצמאי שהכנסתו היא עד למחצית מהשכר הממוצע במשק יחויב להפריש 4.45% לטובת חיסכון פנסיוני ועצמאי שהכנסתו עומדת על מחצית מהשכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק יחויב להפריש 12.25% לחיסכון פנסיוני.

%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9f-1 %d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9f-2 %d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9f-3 %d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9f-4

מעניין אתכם לדעת האם אתם זכאים לתשלום על ימי החג? או אולי שאתם המעסיקים פטורים מתשלום דמי חגים לעובדיכם?

הנה מספר עובדות שחשוב לקרוא ולזכור

ישנם 9 ימי חג (יהודיים) בשנה והעובד יהיה זכאי לתשלום עבור ימי החג שבהם נעדרו מעבודתם רק בהתקיים 3 תנאים:
1.עובד בשכר
2.וותק מעל 3 חודשים
3.עבד יום לפני החג ויום לאחר החג (וככל שנעדר נעשה הדבר בהסכמת המעסיק).

בעבור חג שיחול ביום השבת לא יהיה העובד זכאי לתשלום ובמקומות בהם נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים (א-ה) גם חגים שיחולו ביום שישי לא יקנו זכאות לתשלום בגינם, שהרי ממילא העובד לא נוהג לעבוד ביום זה.
ומה קורה לגבי עובד אשר עובד בפועל במהלך יום החג? במקרה זה, זכאי העובד לקבל גמול נוסף על עבודתו.
עובד שעבד במהלך החג יהיה זכאי לתוספת של 50% משכרו הרגיל עבור כל שעת עבודה.

שעות נוספות בזמן עבודה בחגים, מזכות את העובד בגמול נוסף, כאשר בעבור השעתיים הנוספות הראשונות ישולמו 175% ובעבור שאר השעות הנוספות ישולמו 200% – תוספת של 50% לשכר הרגיל בעד כל שעת עבודה .

** ראוי לציין כי עובד שהוא בן למשפחה שכולה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה והטרור והיעדרותו לא תיפגע בזכותו לתשלום דמי חג בעד יום העצמאות.
** עובדים זרים בתחום הסיעוד לא יהיו זכאים לדמי חג בעד עבודתם במהלך החג אולם הם כן זכאים לפיצוי בשווי שכר עבודה של יום עבודה.
** יש לזכור כי צו ההרחבה בעניין דמי חגים אינו חל על כלל העובדים במשק ויתכנו מקרים בהם יהיו זכאים העובדים לתנאים מיטיבים בהתאם לצווי ההרחבה החלים עליהם במקום עבודתם.

לבדיקת זכאותכם ו/או חובתכם בתשלום דמי חג, מוזמנים לפנות למשרדנו.

חזקת התא המשפחתי
או "לא תמיד חייבים לשלם מיסים"…

מאמר זה עוסק בהיקף תחולת חזקת התא המשפחתי לעניין שיעורי מס רכישה ומס שבח. מטרתו לבהר באילו מקרים או/ו מצבים זכאי מוכר דירת מגורים לפטור ממס שבח, ובאילו סיטואציות חלה עליו חבות המס. במאמר יאוזכר פס"ד פלם (להלן:"הלכת פלם")1 אשר מתקף את מועד החלת חזקת התא המשפחתי למועד יצירת התא,ומבהר מהו הדין האמור בהכלת מס שבח על נכסים טרם יצירת התא המשפחתי,

וכן בהתייחס להסכם ממון הקיים בין בני הזוג או/ו קיומם של נכסים חיצוניים בחזקתו של אחד מבני הזוג. על כל כך נרחיב במאמר שלהלן.

מהי חזקת התא המשפחתי?

חזקת התא המשפחתי הינה קבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963 הן לעניין שיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת  דירה יחידה , והן לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.

מהי המשמעות של חזקת התא המשפחתי בחוק?

ההיבטים של מס שבח בנושא חזקת התא המשפחי בחוק : פרק חמישי  לחוק, שעניינו פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, קובע  כי "לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים–כמוכר אחד".

הווה אומר, המוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת הדירה אם לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת הזכאית לפטור ממס. אולם, אם בת זוגו של המוכר מכרה דירה בתקופה האמורה, הלה לא יהיה זכאי בעת העסקה לפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של המוכר, שאינם נשואים.

ההיבטים של מס רכישה בנושא חזקת התא המשפחי בחוק, סעיף 9  לחוק מגדיר את המונח "דירה יחידה" כ"דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור. על-פי סעיף  16א; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה,

דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני התאריך  1 בינואר 1997 , או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ-25%".

סעיף 9 (ג1א) לחוק קובע חזקה לפיה "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים,

למעט ילד נשוי – כרוכש אחד". מסעיף זה נובע כי אם אדם רכש דירת מגורים, שהיא דירתו היחידה, הלה לא יהיה זכאי לשיעורי מס רכישה מופחתים, אם לבת הזוג של הרוכש, יש דירה או חלק מדירה העולה על 25%, הרשומים על שמה. חזקה כאמור, חלה בהתאמה גם לגבי ילדיו הקטינים של הרוכש, שאינם נשואים.

פרשנות בנושא חזקת התא המשפחתי:

ביום 12.4.2011 פורסמה הוראת ביצוע 5/2011 על ידי רשות המיסים, אשר עוסקת בהשלכות חזקת התא המשפחתי הן בנוגע למס השבח והן בנוגד למס הרכישה. פסק הדין המנחה בעניין תחולת חזקת התא המשפחתי ברכישת דירה יחידה כאשר בבעלות אחד מבני הזוג דירה נוספת מלפני הנישואין הינו ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123.

בפסק דין זה נקבע כי יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק ממועד יצירת התא וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנישואין ולא לפני כן. בעניין זה בין בני הזוג נחתם הסכם ממון אשר קבע כי הנכסים שנרכשו לפני הנישואין יישארו בבעלות נפרדת. בית המשפט העליון מנמק את הכרעתו, בין היתר, בכך שהחזקה נקבעה כהוראה הנוגדת תכנון. לפיכך, מקום בו עוד לא נוצר כלל התא המשפחתי, אין חשש לניצול לרעה של הקלת המס על ידי יחוס דירות באופן מלאכותי לבני המשפחה השונים.

השלכות הנובעות מהלכת פלם ומהוראת הביצוע:

מה ההשלכות של הלכת פלם בהעדר הסכם ממון בין בני זוג; מה קורה עם דירה נוספת שנרכשת רק על ידי אחד מבני הזוג, שעבורו זו דירה ראשונה; האם יש השלכה להלכת פלם על הפטור במס שבח בעת מכירת דירת מגורים; יישום ההלכה לאחר פירוק התא המשפחתי.

1.תחולת הלכת פלם בהעדר הסכם ממון וביחס לנכסים חיצוניים (ירושה, מתנה): נקבע כי הלכת פלם חלה על בני הזוג בין אם יש הסכם ממון ובין אם לאו, ללא קשר למועד הנישואין (קרי לפני או אחרי כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973).

בית המשפט קבע כי אין תחולה לחזקת התא המשפחתי לעניין מס רכישה, בנוגע לדירות שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואים (להלן: "נכסים חיצוניים"), וכי קו הגבול לתחולת החזקה הוא הקו של יצירת התא המשפחתי. באשר לנכסים חיצוניים נקבע כי אין ליצור שיתוף בנכסים חיצוניים למעט במקרים חריגים: מגורים משותפים, מימון משותף, תשלום משכנתא משותף ודמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף.

במקרה שקיים הסכם ממון אשר מכריע בשאלת הזכויות הקנייניות של בני הזוג, וכן מתקיים אחד מהמקרים החריגים שלהלן, הסכם הממון גובר ובהתאם להלכת פלם לא ניתן להחיל על נכס שכזה את חזקת התא המשפחתי.

2. יישום הלכת פלם ברכישת דירת מגורים על שם אחד מבני הזוג לאחר שנוצר התא המשפחתי: ללאה דירה מלפני הנישואין. לאחר הנישואין רכש בעלה יעקב דירה על שמו בלבד. במקרה זה, יש לראות את לאה כמי שרכשה מחצית מהדירה הנוספת, ולכן מחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה שנייה ומחצית הדירה תחויב במס רכישה כדירה ראשונה.

עמדת רשות המיסים היא שיש לראות את בן הזוג שלו דירה מלפני הנישואין (בן הזוג הראשון), כמי שיש לו דירה נוספת במהלך הנישואין, על אף העובדה שבן הזוג השני רכש אותה על שמו בלבד במהלך הנישואים. כך יראו את בן הזוג הראשון כמי שרכש דירת מגורים נוספת ויחולו מדרגות מס הרכישה המתחייבות בשל דירה שנייה ואת בן הזוג השני כמי שרכש דירה יחידה.

3. יישום הלכת פלם לגבי הפטור ממס שבח: בערעור שונה 2979/97 דינה מור ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ב"ש [פורסם בנבו],

נקבע שאדם אשר רכש דירה לפני הנישואין ומבקש למכור אותה במהלך הנישואין, לא תשלל זכותו לפטור בשל פטור שנוצל על ידי בן הזוג האחר לפני שנוצר התא המשפחתי.

כעת עולה השאלה מה לגבי דירה משותפת שנרכשה במהלך הנישואין. האם גם במקרה זה יוכל אותו בן זוג שטרם ניצל את זכאותו ליהנות מהפטור על אף שבן הזוג השני ניצל כבר את הפטור לפני הנישואין? עמדת רשות המסים היא שכן. קרי, במכירת חלקו של בן הזוג שניצל את הפטור לפני הנישואין יבוא במניין הפטורים הפטור שניצל לפני הנישואין בעוד לבן זוגו לא יבוא הפטור שנוצל במניין הפטורים.

4. יישום הלכת פלם לאחר פירוק התא המשפחתי: עמדת הרשות היא כי כמו שנפסק בהלכת פלם, יש להחיל את חזקת התא המשפחתי רק בעת קיומו של התא כך גם במקרה של פירוק התא לא ניתן להביא בחשבון במניין הפטורים את אותם הפטורים שניצל בן הזוג השני במהלך קיומו של התא המשפחתי.

 יש לציין כי ניתן לתקן שומה תוך 4 שנים מיום שאושרה, בין היתר במקרה של טעות, ולכן ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה לפי הלכת פלם והוראת הביצוע האמורה.

1.ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' שחר פלם, פ"ד נט(1) 123

השבוע נכנס לתוקף  תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון. מהי המשמעות של תיקון זה? איזה חובה חלה כעת על עורכי דין ורואי חשבון בעת מתן שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקאות? מהו הרקע שקדם לתיקון זה בחוק הלבנת הון?  אילו סוגיות אתיות עולות כפועל יוצא של התיקון? על כך נרחיב במאמר זה.

 על פי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון לפי החוק, חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי/עסקי עליהם נרחיב בהמשך. המשמעות היא כי מעתה יחויבו  עורכי דין ורואי חשבון לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה העסקית, לשמור את המסמכים , ובעת שיידרשו לכך, להציגם  בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

המשמעות היא כי מרגע כניסתו של תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון, לא תתאפשרנה ביצוען של עסקאות שיפורטו להלן ללא מילוי הטופס הבודק את מקורות ההון לעסקה, תיוק מסמכים אלו והיותם נגישים לפיקוח מלא שייאכף על-ידי משרד המשפטים.

 מה בעצם מוגדר על-פי התיקון לחוק "שירות עסקי"?

 להגדרה זו נכנסות כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

  1.קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן.

  2. קנייה או מכירה של עסק.

  3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות

   ערך ונדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1

   עד 4 ו–6 לתוספת השלישית לחוק.

  4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.

  5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 כיצד בעצם ייאכף החוק-ייושם הלכה למעשה על ידי העורך דין/רואה חשבון נותן ה"שירות העסקי":

 1.נותן השירות העסקי לא יממש את העסקה אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של לקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין. היה  הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד. 

 2. נותן השירות -עורך הדין או רו"ח ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

 א. פרטי הזיהוי של מבצע העסקה-לקוחו.

 ב. כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

 ג. שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו את בסייג מסויים שכן לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על  פעולות בפיקוח בית משפט.

 ד. נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.

 ה. אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות. 

 מהו הרקע שקדם להצעה זו לתיקון 13 בחוק הלבנת הון: 

בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים הנוגעים באכיפה של עבירות הלבנת הון בינלאומיות מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים – עורכי דין ורואי חשבון – בפעילות של הלבנת הון. גורמים עבריינים ולעיתים אף גורמי טרור או כאלו המממנים טרור עשו שימוש לרעה באצטלה המכובדת של נותני השירות-עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים אותם נאמנה. בעצם, נותני השירות כעת נקראים לעמוד בתווך של עסקאות שיש בהן הלבנת הון ולשמש כמעין שומרי הסף לעסקאות הללו, כאשר חלה עליהם חובת פיקוח של המדינה לבדוק את כשרותן של העסקאות.

הפער האתי של התיקון לחוק הלבנת הון: תיקון מספר 13 לחוק הלבנת הון מייצר בעצם דיסונס. מחד, חלה על עורך הדין/רואה החשבון חובת יחסי החיסיון של עורך דין/רו"ח-לקוח. החובה לשמור על צנעתו ופרטיותו שבין השאר כוללת גם את מקורות הכנסתו. ומאידך כעת נדרש מנותני השירות שלהלן לתשאל ולהחתים את לקוחותיהם במסמכים המחייבים אותם לציין את מקורות ההון המשמשים לביצועה של העסקה. פער זה  מהווה מכשלה מסוימת למימוש אותה זכות לחיסיון של הלקוח.

ומה אם מקור הכסף הינו לגיטימי לחלוטין?, אך תוצר של פעולה שנעשתה בהיחבא כגון רומן חסוי עם בן/בת זוג בעלי ממון, עבודה חוקית שנשמרת חשאיותה מסיבות שונות ,או צוואה/זכייה חד פעמית בהגרלה חוקית שמומשה על ידי הלקוח לביצוע עסקה זו והלה אינו רוצה לחשוף פרטים אלו בפומבי מטעמי צנעה ושמירת פרופיל נמוך. כל הנ"ל מעמידים כעת  את הלקוחות חשופים בצריח. על כן יש לבדוק כיצד ניתן לרכך את  התיקון לחוק בכדי שתמוזער אותה פגיעה ביחסים קרדינליים אלו של נותן השירות עם לקוחו. יחסים אלו פעמים רבות באים לידי ביטוי בחשיפה של פרטיו האינטימיים/המהותיים ביותר של הלקוח בפני עורך דינו-רואה החשבון, והיותם חשופים לפיקוח פוגעים בפרטיותו של הלקוח וביכולת שלו להיות גלוי עם הצד נותן השירות, לעיתים יש חשיבות מכרעת לפתיחות זו שכעת עלולה להיפגם.

על כך יש ליתן את הדעת…

תיקון לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)

כתוצאה מהעלייה הבלתי פוסקת במחירי הדירות וכן עקב המחסור בהיצע של דירות חדשות  אישרה הכנסת באמצע חודש אוקטובר בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק מיסוי           מקרקעין. וזאת כחלק ממגמה מסתמנת של הממשלה, להגדלת היצע הדירות למגורים, והקטנת הכדאיות לרכישת דירות להשקעה. התיקון האמור (סעיף 48 א (ג)) קובע כי בעת  מכירת   דירת מגורים מזכה, אשר הינה פטורה ממס על חלק מהשבח הריאלי (מוגדר כשבח "הנומינלי" פחות "הסכום האינפלציוני"), יהיה גם פטור ממס על הסכום האינפלציוני החייב. 

מהו הצורך שהביא לתיקון זה בחוק מיסוי מקרקעין

הצורך בתיקון הנ"ל לחוק מיסוי מקרקעין עלה בעקבות ביטול הפטור ממס שבח לחוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 76).ביטול זה של פטור ממס שבח קובע כי רק בעלי דירה יחידה ייהנו  מהפטור האמור במכירת דירה, ואילו לבעלי מספר דירות יחושב מס השבח בצורה לינארית, כך ששבח שיוחס לתקופה שעד  ינואר 2014 יהיה פטור ממס שבח, ואילו שבח שיוחס לתקופה  שמתקופה זו ואילך יחויב במס שבח בשיעור הקבוע בחוק.טרם בוטל, קבע הסעיף פטור ממס, הן על השבח הריאלי והן על השבח האינפלציוני החייב (משקף את המרכיב של עלייה  אינפלציונית של יתרת שווי הרכישה) .התיקון האמור יפטור את התשלום על השבח האינפלציוני החייב במס, בגין חלק השבח הריאלי הפטור ממס בנוסחת החישוב הלינארי. 

מה צפוי בעתיד הקרוב (תקופת המעבר עד למימוש התיקון לחוק מיסוי מקרקעין)

רשות המיסים התחייבה לתקן שומות שהוגשו אליה ולהחזיר לנישומים את השבח האינפלציוני ששילמו. בנוסף, ולא פחות מהותי, התיקון לחוק קובע, כי בתקופת שבין ינואר 2014 עד  ה-31.12.2017, מכירה בין יורשים, גם אם מדובר בקרובים, תיהנה אף היא מהחישוב הלינארי (תחילת חישוב המס מינואר 2014), בתנאי שמדובר בחלוקת עזבון בין יורשים כמשמעותה  בסעיף 5(ג)(4) לחוק ושהתמורה שולמה מחוץ לנכסי העיזבון, וזאת מן הטעם שבמקרים אלו לא מתקיים החשש שהמכירה לקרוב מנוצלת לרעה.

עצמאי בשירות מילואים פעיל

 מי מאיתנו משרתי המילואים הפעילים לא מתנסה בחוויה הזו לפחות פעם בשנה: לסדר את הפקלאות, להתריע למשפחה, בעבודה ובכלל לכל הסובבים על היעדרות ממושכת, לנשק את האשה והילדים לשלום (אם יש), ולהתייצב אחר כבוד לשירות מילואים פעיל. לעיתים, מדובר בשירות בשטח,  כזה המנתק אותך מכלל הציוויליזציה (מכשיר הסלולאר שלך).

ומה הדין לגבי מילואימניק שהינו בעל עסק עצמאי? לא פשוט כלל! כבעל עסק עצמאי, כאשר הינך נקרא להתייצב, ועושה זאת באהבה ומתוך תחושת שליחות לאומית, אתה נדרש בעצם להקפיא/לעצור בצורה מסויימת פעילות. הדברים מתבטאים ביתר שאת בעסקים קטנים יחסית (עוסק מורשה, עוסק פטור), במקצועות חופשיים-עו"ד, רו"ח, אדריכלים וכדומה, עסקים של בנאדם אחד (One man show), ועוד. יציאה כזו לשירות מילואים פעיל, לפעמים לשבועות רבים, עלולה לעיתים לפגוע בפעילותו התקינה והשוטפת של העסק, להביא להפסד לקוחות, הפחתה בהיקף הפעילות, פגיעה בפוטנציאל סגירת לקוחות חדשים-ובעיקר ביכולת לטפל באופן שוטף בלקוחות קיימים. מעבר לזאת, כל ההוצאות הקבועות החלות על בעל עסק עצמאי, שכירות משרד, תקורות שוטפות-ביטוח, ארנונה וכדומה ועוד הוצאות קבועות (Fixed costs) למינהן, לא עוצרות באדום, עת עוטה בעל העסק את מדי הצבא ומקדיש את זמנו לביצוע השמ"פ (שירות מילואים פעיל).  כל האמור לעיל עלולים לייצר וואקום לא פשוט על כתפי המילואימניק העצמאי, אשר שב הביתה ונכנס למרתונים של השלמת הזמן החסר, לעיתים כאלה הנמשכים שבועות רבים לאחר המילואים, ובל נתאר את הSwitch המנטאלי המתבקש במעברים חדים אלו שבין שירות מילואים לבין הפעילות העסקית הרוטינית. אתה נדרש לחזור במהרה לאותה נקודה בה נטשת את העסק, חד ומפוקס. לא פשוט כלל…

 רוחות בשורה חדשות -תגמול מוגדל למשרת מילואים עצמאי

 על שולחן הכנסת מונחת כעת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים מוגדלים לעצמאי בשירות מילואים), התשע"ה–2015. בדברי ההסבר להצעה צוין, שעל מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים. 

 1.תיקון סעיף 272   1.תיקון סעיף 272

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995(1), בסעיף 272(א)(2), אחרי "הכנסתו הממוצעת" יבוא "כשהיא מוכפלת ב-1.25".

דברי הסבר לתיקון בסעיף 272 לחוק הביטוח הלאומי-תגמולי מילואים

עצמאים רבים נאלצים לשלם מחיר כלכלי כבד ולעיתים אף להעמיד בסכנה ממשית את מקור ההכנסה שלהם, כאשר הם נקראים למילואים.

בחוק כיום אין פיצוי על הכנסתו הריאלית של המבוטח העצמאי, לעומת המבוטח השכיר, שבכל מקרה, יקבל תמיד פיצוי על ההכנסה שהוא הרוויח לפני יציאתו למילואים.

כאשר עובד עצמאי יוצא לשירות מילואים, העסק מושבת כי אין מי שיחליף אותו, והתגמול הכספי אינו מכסה את ההפסדים בשל ההיעדרות, כגון הוצאות משתנות והוצאות קבועות, הכוללות שכר דירה, מסי עירייה, טלפון, משכורות עובדים ועוד. 

על מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, וזאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים.

 מטרת הצעת חוק זו לתקן את ההפליה המפורטת לעיל ולהציע שיטה הוגנת ונכונה יותר שתיתן מענה הולם לבעיות של חיילי המילואים העצמאים. 

 הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת יצחק הרצוג וגילה גמליאל (פ/1599/19).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ט בתמוז התשע"ה – 6.7.15

(1) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

**משרדינו תומך במשרתי מילואים פעילים, ועורך דין מאור אסולין הינו סמג"ד מילואים פעיל

 בעל קרקע שעל פי התב"ע המאושרת ניתן לבנות עליה מספר יחידות דיור (ואין זה משנה אם הקרקע ריקה או שבנוי בתחומה מבנה שיש להרוס) יכול לבחור לממש את זכויות הבנייה על הקרקע באחת משלוש דרכים עיקריות. הדרך הראשונה, שהיא גם הפשוטה ביותר, היא למכור את הקרקע כולה לקבלן או יזם שיבנה בעצמו, אם ירצה, את יחידות הדיור המאושרות. אומנם בדרך זו חוסך לעצמו בעל הקרקע את ההתעסקות עם הבנייה בפועל, אך הרווח שישיג מעסקה זו יהיה נמוך יחסית ויחויב במיסים רבים. הדרך השנייה היא למקסם את הרווח הגלום בקרקע, בכדי לעשות זאת על בעל הקרקע להפוך בעצמו ליזם או קבלן, ליזום ולנהל את בניית יחידות הדיור ובסופו של דבר, גם למכור אותן ולצאת ברווחים גדולים. זוהי אפשרות שטומנת בחובה רווחים גבוהים אך מצריכה התעסקות ומיומנות רבה מצד הבעלים ולא תמיד היא אפשרות ריאלית. האפשרות השלישית העומדת בפני בעל הקרקע היא לערוך עם קבלן או יזם עסקת קומבינציה.

כיצד מתנהלת עסקת קומבינציה?

בעסקה מסוג זה מוכר הבעלים לקבלן או ליזם חלק משמעותי מהקרקע אך לא את כולה. התשלום לרוב מתבצע על ידי מתן שרותי בנייה על הקרקע. בסוף הליכי הבנייה הוא, הבעלים של הקרקע, זכאי למספר יחידות דיור בהתאם לחלק מן הקרקע שנותר בבעלותו. לדוגמא אם מכר לקבלן 60% מהקרקע ונשאר הבעלים של 40% הוא יקבל לרשותו 40% מיחידות הדיור שנבנו על הקרקע והשאר יישארו בבעלות הקבלן או היזם, או לחלופין, כל הדירות יישארו ברשות הקבלן אך הבעלים יהיה זכאי ל40% מהרווחים בגין מכירתן. כך יכול בעל הקרקע גם להוזיל את עלויות המיסוי וגם להפיק רווח ממכירת הדירות. עסקת קומבינציה מהווה בעצם מעין סחר חליפין בין הבעלים לבין היזם והקבלן. הבעלים מספק את הקרקע על זכויות הבנייה שבה, תמורת אחוז מסוים של בעלות על הדירות שייבנו או אחוז מסוים מהרווחים ממכירת הדירות האמורות.

עסקאות קומבינציה ושיקולי מס

אחת הסיבות המרכזיות להתקשר דווקא בעסקת קומבינציה היא הפחתת עלויות המס. על עסקאות במקרקעין חלים מיסים רבים, מס רכישה, מס שבח, מע"מ ועוד, זאת לצד אגרות, היטלים ומיסים מקומיים נוספים. מאחר שבעסקת קומבינציה נמכר רק חלק מהמקרקעין והתמורה אינה משולמת באופן מידי, ניתן, באמצעות תכנון מס נכון, לדחות את מועד תשלומי המיסים ולהפחית את עלותם. על כן, עוד בטרם החתימה על החוזה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל משרד עורכי דין העוסק בעסקאות קומבינציה על מנת לקבל ייעוץ בנושא מיסוי העסקה ולמצוא את הדרך הטובה ביותר למזער את נטל המס על הצדדים לעסקה.

מה צריך לכלול חוזה של עסקת קומבינציה?

עסקת קומבינציה הינה עסקה מורכבת במיוחד. היא כוללת גם מכירה של מקרקעין וגם את הליך הבנייה עצמו. היא נמשכת זמן רב ויוצרת מערכת יחסים ארוכה בין הצדדים לחוזה. על כן חשוב מאוד שהחוזה שנחתם יהיה חוזה מקיף שעוסק בכל הסוגיות הרלבנטיות ותורם להצלחת העסקה. בין היתר על החוזה להתייחס לנושאים הבאים: איזה חלק במקרקעין נמכר ומה תהיה התמורה בעדו, מנגנון של אישור תכניות הבנייה, הגדרת לוחות זמנים לכל שלב בפרויקט, אופן הפיקוח על הבנייה, חלוקת החבות והתשלומים השונים בין בעל המקרקעין לקבלן וליזם, רישום הערות אזהרה ובטוחות, אופן מכירת הדירות בעתיד, ביטוח הפרויקט והגדרה של הפרות ופיצויים.

ליווי משפטי לעסקאות קומבינציה

לפני שמקבלים את ההחלטה הראשונית האם לבצע עסקת קומבינציה על קרקע שבבעלותנו, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל משרד עורכי דין המתמחה בתחום. עורכי הדין יוכלו לבחון את כלל הנתונים של המקרה ולהמליץ האם עסקת קומבינציה היא דרך הפעולה הנכונה, בייחוד בכל הקשור לשיקולי מס. במידה והוחלט אכן לבצע עסקת קומבינציה יש חשיבות רבה לליווי משפטי ממשרד בעל ניסיון. הליווי המשפטי יכלול את המשא ומתן עם הקבלן או היזם, עריכת החוזה מולם, דיווח לרשויות המס, ובמידת הצורך גם טיפול במכירת הדירות שייבנו על הקרקע. מאחר שעסקת קומבינציה היא עסקה מאוד מורכבת יש להקפיד שהחוזה בין בעל הקרקע לבין הקבלן והיזם מתייחס לכל הסוגיות הרלבנטיות לעסקה מסוג זה ושומר על האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים. כאשר בוחרים את משרד עורכי הדין שילווה אתכם לכל אורך עסקת הקומבינציה חשוב לוודא כי למשרד ניסיון קודם בליווי עסקאות דומות. בימים אלו מלווה משרדנו שתי עסקאות קומבינציה בהיקף גדול ומשמעותי, ועל ידי פנייה אלינו תוכלו להיות בטוחים שלא יהיו נושאים חשובים שלא יזכו לטיפול המשפטי המתאים ותדעו שאתם מוגנים.

קביעת שווי הרכישה לצורך מס שבח בהעדר קבלות

מס שבח הינו מס המוטל על רווחים ממכירת מקרקעין. כך לדוגמא אם רכשתם דירה ולאחר מספר שנים מכרתם אותה ברווח, תאלצו לשלם מס על הרווח הזה. כמובן שלא בכל מקרה של מכירת מקרקעין מוטל מס שבח מאחר שישנם פטורים רבים בחוק.

ישנם מקרים בהם מכירת מקרקעין פטורה מתשלום מס שבח כמו למשל במקרה של מכירת דירת מגורים אחת ל-4 שנים. במידה ואתם אכן נדרשים לשלם מס שבח על הרווחים ממכירת המקרקעין תוכלו לבקש לנכות מסכום זה הוצאות שונות אשר הובילו לעלייה במחיר המקרקעין. כך לדוגמא אם קניתם שטח אדמה ובניתם עליו בית בבנייה עצמית אשר העלה מן הסתם את שווי הנכס, תוכלו לנכות מהסכום החייב במס את עלויות הבנייה. בדומה לכך, גם אם שיפצתם דירה ובכך העליתם את ערכה תוכלו לנכות את עלויות השיפוץ. הבעיה היא שפעמים רבות אין ברשותנו קבלות באשר לסכומים אותם השקענו בנכס. במצב דברים זה ניתן יהיה להוכיח את עלות הוצאות הבנייה באמצעות ראיות אחרות או ביצוע אומדן. מדובר בהליך מורכב אך כזה שיכול לחסוך לכם בסופו של דבר כסף רב.

התבססות על ראיות אחרות לצורך ניכוי הוצאות ממס שבח

נטל ההוכחה מוטל על מי שמבקש הכרה בהוצאותיו לצרכי מס. הכלל הוא שעל המבקש לספק לרשויות המס את הראיה הטובה ביותר. הראיה הטובה ביותר היא בדרך כלל קבלות וחשבוניות מס. במידה ולא קיימות קבלות המעידות על ההוצאות האמורות ניתן להשתמש בראיות אחרות להוכחת ההוצאות, ביניהן – הסכמים עם הקבלן; דפי חשבון בנק; בדיקות והערכות שווי שנעשו לצרכים שונים כמו ביטוח; עדויות של הקבלן וכיוצא בזה. בנוסף יש להוכיח כי עבודות הבנייה הנטענות אכן בוצעו בפועל על ידי בדיקה בשטח של רשויות המס. באם יעמוד המבקש בנטל ההוכחה לגבי עלויות הבנייה שביצע במקרקעין, הוא יהיה זכאי לנכותם מתשלום מס השבח.

התבססות על אומדן לצורך ניכוי הוצאות ממס שבח

כאשר אין לכם ראיות מספקות לצורך הוכחת הוצאותיכם אשר השביחו את ערך המקרקעין שמכרתם ניתן לבצע אומדן של עלויות הבנייה. האומדן יבוצע על ידי מומחה שיתבסס על המחירים המקובלים בשוק לעבודות הבנייה שבוצעו. על המומחה לבחון את סוג ואופי הבנייה, האם מדובר בבית פרטי או בניין, שיפוץ או בנייה מלאה, איכות בניה סטנדרטית או משובחת, טיב החומרים והעבודות וכיוצא בזה, בכדי לקבוע אומדן של עלויות הבנייה. ניתן גם לבצע השוואת עלויות של עבודות בנייה דומות. לאחר שהתקבל אומדן עלויות, על מבקש הניכוי להביא ראיות שאכן הוצאו על ידו כספים בהיקף דומה ומה היו מקורות המימון שלו. במידה ויצליח לספק זאת יהיה זכאי לניכוי ההוצאות מתשלום מס השבח.

ייעוץ משפטי

במידה וקיבלתם פנייה מרשויות המס באשר לתשלום מס שבח, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לצורך ייעוץ וייצוג משפטי. ההתמודדות מול רשויות המס היא מורכבת ויש להכיר את החוק והפסיקה על בורים בכדי להבטיח שהזכויות והאינטרסים שלכם יישמרו במלואם. על כן כדאי שההתנהלות בנושאי מס תבוצע על ידי אנשי מקצוע – רואי חשבון ועורכי דין בתחום המיסים. הדבר נכון שבעתיים בסיטואציה מורכבת דוגמת הוכחת הוצאות בנייה ללא קבלות.  

תפריט נגישות