התמודדות עם שוכר המסרב לפנות דירה אינה סוגיה פשוטה, על אף שהינה שכיחה ובתי המשפט עוסקים בה מדי יום. בעל דירה המוצא עצמו במאבק משפטי עם שוכר שורר, אינו מתמודד רק עם התסכול הנלווה להליך, אלא גם עם נזקים כספיים משמעותיים, החל מאבדן דמי שכירות וכלה בהוצאות המשפטיות הנדרשות לשם פינוי הדירה. המחוקק שהיה ער למצב זה, ערך בשנים האחרונות תיקון לחוק, שמאפשר פינוי בהליך יחסית מהיר. במאמר זה נביא בתמצית את ההליכים השונים העומדים לרשותו של המשכיר.
הסיבות לפינוי השוכר
הדייר האידיאלי הוא כזה העומד בתשלומי שכר הדירה במועדים שנקבעו בחוזה, ונוהג בנכס באופן זהיר וסביר. לרוב, שני הצדדים (המשכיר והשוכר) מעוניינים לשמור על מערכת יחסים תקינה ועל כן מתמלאות בדרך כלל שתי דרישות אלו. אלא שלעתים, מסיבות שונות, ישנם דיירים המשחיתים את הנכס, מזניחים את הדירה, מפגרים בתשלומי השכירות,מתעלמים מהחשבונות הנשלחים אליהם והחמור מכל – מסרבים לפנות את הדירה במועד שבו מסתיים ההסכם.
לצערנו במקרים מעין אלו, ולמרות שהצדק לרוב עם המשכיר – משטרת ישראל אינה נוטה להתערב בסכסוכים אזרחיים – ובטח שלא תעשה כך מבלי שיש בידה צו שיפוטי ועל כן, לבעל הדירה, לא נותרת ברירה, אלא לפנות להליכים משפטיים לשם פינוי הדירה ותביעת הנזקים שנגרמו לו.
תביעה לצורך פינוי השוכר
לשם פינוי שוכר סרבן, יש לפנות לאלתר לבית המשפט בכדי לקבל פסק דין לפינוי. יש לשים לב כי על מנת שניתן יהיה לפתוח בהליך התביעה, צריך לוודא כי על המושכר לא חל חוק הגנת הדייר, וכי השוכר הפר את החוזה הפרה יסודית. רוב הסכמי השכירות הנפוצים כיום, כוללים סעיף שבו הדייר מסכים כי חוק הגנת הדייר אינו חל עליו.
התיקון שנערך בחוק, שיפר את מצבם של בעלי הנכסים ולמעשה ייצר מעין "הליך מזורז" ומיוחד שנחקק לצורך התמודדות עם הדיירים הבעייתיים. כיום ובעקבות אותו תיקון חקיקה, ההליכים המשפטיים, החל ממועד הגשת התביעה ועד לקבלת פסק דין המורה על פינוי, אורכים לרוב פרק זמן של 60-90 ימים, בעוד שבעבר היו אורכים חודשים רבים. חשוב לציין כי עיקרו של הליך מהיר זה הוא פינוי הדירה. ההליך אינו נותן מענה לבעיות אחרות הנובעות מהשכרת הנכס, כגון: נזקים שנגרמו על ידי השוכר לדירה, או חובות שהשוכר חייב לבעל הנכס. לשם כך יש צורך להגיש תביעה נפרדת לקבלת פיצוי כספי.
אופן הגשת התביעה לפינוי
בפתיחת התהליך יש לאסוף את המסמכים השונים הנדרשים לצורך התביעה, וביניהם: חוזה שכירות וראיות להפרת החוזה. על השוכר להשיב לתביעה תוך 30 יום מיום קבלתה. אם השוכר בחר שלא להגיש כתב הגנה, יבקש בא כוחו של בעל הנכס מבית המשפט לתת פסק דין לפינוי גם בהיעדר כתב הגנה. אם הוגש כתב הגנה ייקבע דיון למועד שלא יהיה מאוחר מ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה. כלומר, בתוך 90 יום ממועד הגשת התביעה – אמור להתקיים דיון.
פסקי הדין בתביעות מסוג זה ניתנים בתוך זמן קצר. על השוכר לציית לפסק הדין שניתן, אך אם לא עשה כן, כעבור 15 יום מיום המצאת פסק הדין לשוכר, לא יהיה מנוס מפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך אכיפת פסק הדין ופינוי השוכר בפועל.
עם פתיחת התיק תומצא אזהרה לשוכר, כי עליו לפנות את הנכס תוך פרק הזמן שנקוב בהודעת האזהרה. לרוב הודעת האזהרה עוזרת, אך לשוכר הסרבן העקשן שגם לאחר 35 ימים (לאחר קבלת האזהרה) לא פינה את הנכס – יינתן צו לפינוי פיזי מהנכס הן של השוכר והן של מטלטליו, ואם יש צורך (שוכר אלים וכד') תתואם משטרה לצורך הפינוי.
כאן גם המקום לציין כי יש להמשיך לפעול גם לאחר הפינוי על מנת לקבל מהשוכר החזר הוצאות ההליך המשפטי והפינוי.
סיוע משפטי
על אף שאין זה הכרחי מבחינה חוקית שתהליך זה יתבצע באמצעות עורך דין, ברור שמי שאינו בקיא בהוראות החוק ובדקויותיו עלול להביא לעיכוב בהליכים, לאבד זמן יקר ועל כן גם ממון. הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם השוכר נעזר בעצמו בסיוע משפטי, שינסה למצוא כל טעות קטנה, אם בתביעה ואם בהסכם השכירות, בכדי להפנות ההליך למסלול "רגיל" מה שיגרום לעיכוב פינויו של השוכר. עורך דין המבין בתחום יטפל בתיק במהירות וביעילות, ויוכל גם לייעץ לגבי אופן גביית חובו של השוכר, ולסייע בהגשת תביעת פיצויים מהשוכר בגין הפרת החוזה.